למידה רב מימדית בדרך של "יצירה בפעולה" מתודה ליישום חינוך אישי ויצירת קבוצות יצירתיות מירב גורן 25.8.2019 העידן בו אנו חיים מאתגר אנשי חינוך לפתח לומד בעל תודעה יזמית . זהו עידן שבו האדם חייב לקחת אחריות להיות בעל מוטיבציה פנימית, לומד רפלקטיבי המודע לייחודיותו וחוזקותיו. הנחת היסוד המרכזית בבסיס החינוך האישי מתבססת על העובדה שאם לא ניתן לאדם את התהליך האישי הוא לא יבוא. בחינוך אישי מתייחסים להכלה חברתית במונחים של שוויון הזדמנויות, צדק חברתי, צמצום פערים, הכלה רב-תרבותית ורגישות לבעלי צרכים מיוחדים. מקורו של החינוך האישי הוא בחינוך ההומניסטי [1] המתייחס אל העצמתו של הלומד בשלושה מישורים בו זמנית: מסוגלות אישית, הכלה חברתית ותרבות איכותי. החינוך האישי מתייחס אל האדם כאל אדם אוטונומי, חופשי, כאישיות העומדת בפני עצמה אותנטית וייחודית. מטרתו המרכזית של החינוך האישי באה לקדם כל לומד ולחזק בקרבו את תחושת המסוגלות והערך העצמי, ביכולת התפקודית ובהשתתפות שוויונית במעגלי החברה. הדרך ליישם את החינוך האישי לדעתי, עובר דרך היכולת המתודי
מה בין "יצירה בפעולה" לגישה האנתרופוסופית "? שכבות שכבות , מפגשי תפיסות כמקור להשראה ולמידה בשנת 2007 הייתה לי הזכות להוביל ולפתח יחד עם הצוות הניהולי בהרדוף - בגרות אנתרופוסופית (לצערי, הצעה שלא התקבלה בזמנו ולא אושרה לניסוי שני, למרות שהרדוף היה אחד מבתי הספר הניסויים בארץ ...) במקביל בימים אלו, כתבתי את עבודת הגמר שלי במסגרת לימודי בתואר השני ,יצירתי השוואה בין תהליכי מחקר פעולה לתהליכי יצירה של אמנים וגיבורי תרבות. מתודה שמיושמת כיום במגוון בתי ספר, ונוסתה כבר אז במסגרת תפקדי דאז בגף ניסויים ויזמות (המיתולוגי...) במזכירות הפדגוגית. הדיאלוג הפורה בין התפיסה האנתרופוסופית למתודה אותה התחלתי לפתח " יצירה בפעולה " , קרבה אותי להבנה שהמרחק התפיסתי פילוסופי בין הגישות קרוב מאד. השיח שהתפתח מצא נקודות השקה רבות, ומאפיינים דומים: נקודת המוצא ללמידה , הסביבה הלימודית , המפגש בין נפש האדם, אמנות ותהליכים הכרתיים . היכולת להבין את נפשו של הפרט טרם כניסתו לתהליכים קבוצתיי