מירב גורן - סטודיו לחדשנות רב תחומית

                                       מה בין "יצירה בפעולה"  לגישה האנתרופוסופית "?  שכבות שכבות , מפגשי תפיסות כמקור להשראה ולמידה                                                  בשנת  2007 הייתה לי הזכות להוביל ולפתח יחד עם  הצוות הניהולי בהרדוף - בגרות אנתרופוסופית (לצערי, הצעה שלא התקבלה בזמנו ולא אושרה לניסוי שני, למרות שהרדוף היה אחד מבתי הספר הניסויים בארץ ...)   במקביל בימים אלו,  כתבתי את עבודת הגמר שלי  במסגרת לימודי בתואר השני ,יצירתי השוואה בין תהליכי מחקר פעולה לתהליכי יצירה של אמנים וגיבורי תרבות. מתודה שמיושמת כיום במגוון בתי ספר,  ונוסתה כבר אז במסגרת תפקדי דאז בגף ניסויים ויזמות (המיתולוגי...)  במזכירות הפדגוגית. הדיאלוג הפורה בין התפיסה האנתרופוסופית למתודה אותה התחלתי לפתח " יצירה בפעולה " , קרבה אותי להבנה שהמרחק התפיסתי פילוסופי בין  הגישות קרוב מאד. השיח שהתפתח מצא נקודות השקה רבות, ומאפיינים דומים: נקודת המוצא ללמידה , הסביבה הלימודית , המפגש בין נפש האדם, אמנות ותהליכים הכרתיים . היכולת להבין את נפשו של הפרט טרם כניסתו לתהליכים קבוצתיי

  חינוך לאמנות ובאמצעותה בימים אלו, מחיה את העולם הפנימי שלנו ומעוררת אותנו לחברתיות ולשיתופיות . את הדמיון והחלומות לא ניתן לקחת מאיש. לעורר את הדמיון עקרונות פעולה שעלינו לעורר בכל מפגש למידה הוראה בזום או בפעילות א-סנכרונית: 1. ליצור משמעות אישית ללמידה   ולצאת להכללות משותפות . מנרטיבהאישי לקולקטיבי 2. אימון יצירתי -  לעורר הנעה פנימית  לשם הבנת החומר הנלמד דרך בחירה, השוואה, דמיון, יצירה  3. למצוא את המקום הנכון לי, מציאת קבוצה מותאמת ללמידה ויצירה  התמודדות רציונלית עם החומר הנלמד 4. חקירה וגילוי ביחד או לבד אחרי הבנת החומר הנלמד  דוגמאות ותהליכי הוראה למידה אופרטיבים: 5. ליזום , להמציא לקשר לשתף : יצירת מאמץ מודע ושיטתי לעודד את התלמידים ליישם את מה שלמדו בתהליך בהקשרים שונים ומגוונים. לשתף ולקשר -ללמוד מהקבוצה שלי ומקבוצות אחרות. כלומר הבנה וחשיבה כםעולה חברתית (פרקינס) , הכללה קישור ומטה קוגנציה מתוך זיקה לאחרים. כך גם בתהליך היצירה האמןנאו קבוצת האמנים יוצרים תוך התכתבות עם המציאות. 7. התבוננות- רטרוספקטיבה . לצאת להכללות  סביבות למידה רלוונטיות:  - מוזיאון המדע בירושלים  - ל

  יצירתיות היא המקום שמחברת בין תהליכים קוגנטיבים חברתיים ורגשים. החוויה בתהליך היצירה מכיל תחושה של זרימה שלא ניתן לכמת אותה. יצירתיות כשהיא במיטבה יוצרת אופק, נוטעת תחושה שמשהו חדש מבקש להיוולד: " איך שיר נולד כמו תינוק "כתב יונתן גפן.  לחיות חיים יצירתיים זה לחיות בתודעה משותפת. התהליך היצירתי מעורר בנו סקרנות ויותר מכל את חדוות הגילוי, זו שמגיעה מהתת מודע ומאפשרת לחשוב באופן מסתעף ורישתי. תחושה זו מעוררת את המדען החוקר או הלומד להמשיך , להתפתח ולהתמיד. כשהאדם יוצר דבר שהוא מהותי עבורו, הוא יוצר משמעות אישית עבור עצמו.   הקשר הסימביוטי העמוק  עם יצירהה צריך למות על מנת לאפשר ליצירה לחיות את חייה  כתבה רונה רענן שפריר באיש לומד לעוף ".

ליצור משמעות אישית כנקודת מוצא ללמידה/מירב גורן 3.8.20 היכולת שלנו כמחנכים לרתום את הלומד לתהליך הלמידה תלוייה בקשר ישיר להזדמנות שניתן ללומד למצוא את המשמעות האישית שלו לנושא הנלמד או כל יסוד מארגן אחר.  אלברט קאמי הגדיר זאת ביכולת שלנו לעורר את המדוע ולמה. מקסין גרין קוראת לאנשים להביט דרך עינהם ביצירה אותו הוא פוגש... למה זה עשוי לענין אותי בכלל, ישאל הלומד הצעיר?  נקודת מוצא נרטיבית של הלומד עשוייה לעורר את המדוע ולמה, ומכאן ההנעה ללמידה עצומה. מהמורה נקודת מוצא זו דורשת שיחרור, מרחב וזמן טרם קפיצה להקניית הידע. 

מה הופך את היצירה הקלאסית המוכרת לכולנו  לייחודית ? כיצד נגדיר ייחודיות ? מה הופך יצירה בכל תחום ליצירה ייחודית ? נערוך הבחנה בין מוצר ייחודי למוצר סטנדרטי ... מפגש מבוא לגיבוש ייחודיות  ארגונית:  ארגון לומד, שיוצר ומתנסה בחוויה אלטרנטיבית, מפתח את תפיסתו החינוכית מתוך צרכים מהותיים הנובעים  מהשטח, מתנהג כ קבוצת אמנים  המבקשים  ליצור  את יצירתם  מתוך צורך פנימי עמוק.  בשפה הארגונית נגדיר תהליך זה  כשינוי מסדר שני ואף שלישי (שבירת פרדיגמה רווחת ביחס לארגון רגיל).  תהליכים ארגוניים ותהליכי יצירה של אמנים, שני אלו מייצגים אנינות ואסתטיקה ולשניהם יש קשר הדוק לשאיפה לטוב , ולרצון ליצור מציאות משופרת.  למידה משדה היצירה והאמנות, יכולה לתרום תרומה רבה להשבחתם של תהליכים חדשניים בארגונים בכלל ובתהליכי למידה בפרט. יתרה מזו , שילוב אמנים בארגונים עשויים לעורר חדשנות ארגונית ולפתח תפיסות  ייחודיות ובולטות ביחס לסביבה. לא בכדי חברות הייטק משלבות כיום אמנים בתהליכי סטארט אפ.   כפי שהאמן מתכתב עם סביבתו, כך גם  ארגון לומד שחוקר את פעולותיו תוך כדי תנועה,  מתפתח משנה  יוצר.  ייחודיות ארגונית, כמו יצי

המדע החדש של הרשתו קישורים – המדע החדש  של הרשתות \ אלברט- לסלו ברבאשי . הוצ' ידיעות אחרונות.עריכה מדעית: פרופ' שלמה הבלין .  2004 תקציר-  עריכת  עיקרי הרעיונות מהספר בהקשרנו : מירב גורן מטרתו של הספר (כך גם מטרת המפגש ) :  לגרום לכם לחשוב רשתות. איך נוצרות  רשתות? איך הן  מתפתחות? מהן החוקים הקובעים  את צורתן ואת המבנה שלהן ?  מהי חשיבותן בהקשרנו ? המדע החדש של רשתות מורכבות, מיושם כיום  בתחומים נרחבים ומגוונים כמו נוירולוגיה, אפידמיולוגיה, אינטרנט, מניעת טרור, כלכלה ועוד. תוצאות מחקרו רב השנים  של ברבאשי, מעלה שלא כל הרשתות  נוצרו שוות בחוזקן, וגם אלה שנראות לכאורה חזקות ועמידות-כמו רשת האינטרנט, ניתן לשתקן באמצעות פגיעה בכמה קשרים מרכזיים.  הוכחותיו  המתמטיקאיות של ברבשי בתחום זה, מסייעות למתכננים  ולמומחים לתכנן רשתות מותאמות טוב יותר לצורכיהם. ע"מ 15 "ראיתם  פעם ילד מפרק צעצוע אהוב? ראיתם איך הוא בוכה לאחר  שהבין שלא יוכל לחבר שוב  את כל החלקים ?  אספר לכם סוד שלא הגיע לכותרות|:  אנחנו פירקנו את היקום ואין לנו מושג כיצד לחזור ו

לפני הכל  הכירו את האמנית -מורה   בעברה שעמלה וסרגה ... https://www.archdaily.com/297941/meet-the-artist-behind-those-amazing-hand-knitted-playgrounds שם ההשלמות: "  י צ י ר ה     בפעו ל ה "  בסטודיו לחדשנות רב תחומית     בלמידה היברידית מירב גורן      רציונל: הקורס יזמן הכרות והתנסות בתהליכי הוראה למידה רב מימדיים במתודולוגיה של  " י צ י ר ה בפעו ל ה "  :     " יצירה בפעולה" מתווה דרך: ללמוד, לחקור, ליצור, להמציא וליזום תוך כדי פעולה   Creative on action) ) ,במציאות חיים משתנה בעולם של אי וודאות . התהליך מזמן חוויה לימודית אחרת, תוך התבוננות בדרכי פעולה של אמנים, יוצרים, ממצאים ו"גיבורי תרבות". התמורה בתהליך מקנה ללומד אסטרטגיות הוראה לפיתוח תהליך למידה חדשני וזמיש ( (Agility מותאם ל אתגרי המחר תוך מתן פתרונות לחוויות חושיות במצבי "זומיזאציה אנושית" – כיצד ליצור חוויה חושית בלמידה מרחוק     הנושאים בקורס :     מהי חוויה מיטבית ?   פיתוח מיומנויות וחשיבה יצירתית והמצאתית      A

-                  מקסין גרין : "תרומה משמעותית לחינוך מעלות האמנויות בכך שהן מעוררות את בני האדם לבחינת מציאות חייהם ויוצרות אצלם אי שקט ואי נחת שמחייבים אותם ל"בדק בית " ובחינה עצמית ... האמיתות האנושיות שהקורא חווה במפגשו עם היצירה הספרותית מניעות אותו בסופו של דבר למפגש עם עצמו ועם עולמו. עצם התבוננותו במראות רוח האדם, המגולמות ביצירות הגות ואמנות, מביאה לכך שמשהו חבוי ועמום בתודעתו שלו מגיע לכדי התגלות והתבהרות. התנסויות אלה מפתחות באדם סוג מסוים של ידע רוחני: רגישות ומודעות רבה יותר למשמעות, איכות, שלמות, יחסי אנוש, תחושות פנימיות והכרעות ערכיות ... באמצעות תוכנות אקזיסטנציאליות שכאלה, יכולה ההתנסות באמנות (בכוחות עצמה או בתיווכם של מורים) להניע אנשים לחרוג אל מעבר למובן מאליו ולסתמי שבשגרת המציאות - מהמוניות הכרך, מהתעשייה והמסחר , מהאדישות לסבל ולעוול, מהפרות הקדושות ומהמיתוסים התרבותיים, משקרי החיים ומהונאות הפוליטיקאים, ומחדירת הטכנולוגיה והביורוקרטיה לכל רובדי החיים .  בתוך סיפרו של נ.אלוני: כל שצריך להיות אדם –מסע בפילוסופיה חינוכית   (2005

      הקניית משמעות - תרומתו של  תהליך יצירה של אמן לפיתוח חשיבה יצירתית הקניית משמעות וחיבור בין העולם הפנימי למציאות   ראשיתה של כל הקניית משמעות בתהליך היצירה היא בקישור נתוני החשיבה אלה לאלה . עם התפתחות החשיבה של הילד ויכולתו לקשר קטעי מידע זיכרונות , חוויות , ורגשות אלה לאלה , הולך ומתפלג עולם המשמעויות שלו בהדרגה לשני מעגלים עולם המשמעות החיצוני הכולל : חפצים מקומות , אנשים שהוא מכיר בהווה ומצפה לעתיד  עולם המשמעות הפנימי כולל: תחושות, רגשות, חוויות, , המידע והדימוי שיש לו מגופו ומעצמו, והדימוי כפי שבהוא משתקף בעיני הזולת והחברה בין שני עולמות אלו יש קשרים אין סופיים .  בתהליך  היצירה אלו מתערבבים  באלה , העולם  ההכרתי מתערבב עם העולם הרגשי. זהו תהליך עיבוד מידע  שהתהליך היצירתי מאפשר .  החשיבה היצירתית אם כן, מוזנת מתהליכים ראשוניים ומשניים. אחד המנעים העיקריים  ליצירתיות הוא הצורך לעיבוד העולם הפנימי (העצמי) והמאמץ לשלבו במציאות. 

מחקר פעולה זו חכמת המעשה. "יצירה בפעולה" במרחב שיתופי  הנה מתודה המזמנת  לכל פרט בקבוצה שיתופית  ליצור, ליזום ולחקור תוך כדי תנועה. התהליך היצירתי מאפשר את ההתקבעות  העצמית של האמת בתוך המעשה. קרא עוד.... https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1568117346702657&id=589708747876860  

"מרחב יצירה משותף"   או אם תירצו "סלפי משותף" "יצירה בפעולה" [i]    היא מתודת הוראה הנלמדת במכללה לחינוך לווינסקי, כחלק מתהליך הפיתוח המקצועי של מורים. המתודה מנסה להתחקות אחר דרכי פעולה של אמנים וקבוצות יצירתיות כמקור ללמידה משמעותית, כאשר    אסטרטגית ההוראה של המורה היא שפת "הרשתות החברתיות".    מירב גורן [ii]                    19.5.16         האמנם הביטוי "סלפי משותף" ( Me-We   ) הפך למתודה הוראתית במוסדות להכשרת מורים ? מדוע חשוב    למורה במציאות הווירטואלית בה אנו חיים, להתחקות אחר שפת הרשתות    החברתיות    ולחלץ מהן שיטות הוראה?    האם נקודת מוצא ללמידה "סלפית" (...ולא    האקדמיה    עדיין לא מצאה חלופה עברית למילה סלפי ), ורק אחרי כן ,    שיתוף בקבוצה היא מפתח לתהליך חינוכי איכותי ? נסו לרגע לדמיין מרחב לימודי, חברתי ,פתוח, בו נקודת המוצא ללמידה    מזמנת    לכל פרט ליזום מתוך חזקותיו, וליצור מתוך צורך פנימי עמוק, לבחור מה מעניין, מה באמת מסקרן    אותו ללמוד, לחקור, לפתח וליזום, ואם לא דיי בכך דמיינו לעצמכם שהשלב הבא