דילוג לתוכן הראשי

ללמד אמנות ובאמצעותה /מירב גורן

 

חינוך לאמנות ובאמצעותה בימים אלו, מחיה את העולם הפנימי שלנו ומעוררת אותנו לחברתיות ולשיתופיות .

את הדמיון והחלומות לא ניתן לקחת מאיש.

לעורר את הדמיון

עקרונות פעולה שעלינו לעורר בכל מפגש למידה הוראה בזום או בפעילות א-סנכרונית:

1. ליצור משמעות אישית ללמידה   ולצאת להכללות משותפות . מנרטיבהאישי לקולקטיבי

2. אימון יצירתי -  לעורר הנעה פנימית  לשם הבנת החומר הנלמד דרך בחירה, השוואה, דמיון, יצירה 


3. למצוא את המקום הנכון לי, מציאת קבוצה מותאמת ללמידה ויצירה 

התמודדות רציונלית עם החומר הנלמד

4. חקירה וגילוי ביחד או לבד אחרי הבנת החומר הנלמד 

דוגמאות ותהליכי הוראה למידה אופרטיבים:


5. ליזום , להמציא לקשר לשתף : יצירת מאמץ מודע ושיטתי לעודד את התלמידים ליישם את מה שלמדו בתהליך בהקשרים שונים ומגוונים.

לשתף ולקשר -ללמוד מהקבוצה שלי ומקבוצות אחרות. כלומר הבנה וחשיבה כםעולה חברתית (פרקינס) , הכללה קישור ומטה קוגנציה מתוך זיקה לאחרים.

כך גם בתהליך היצירה האמןנאו קבוצת האמנים יוצרים תוך התכתבות עם המציאות.

7. התבוננות- רטרוספקטיבה . לצאת להכללות 

סביבות למידה רלוונטיות: 

- מוזיאון המדע בירושלים 

- ללמוד מאמנים לפגוש אמנים 

( win win)




ללמד היסטוריה  דרך קולנוע ותקשורת בשילוב המילימטר

ללמד מקרא בהיבט רב תחומי : ספרות, היסטוריה ותיאטרון 

ללמד 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...