דילוג לתוכן הראשי

מה בין "יצירה בפעולה" לגישה האנתרופוסופית ? - מירב גורן 14.5.22

 

                                     מה בין "יצירה בפעולה"  לגישה האנתרופוסופית "? 


שכבות שכבות , מפגשי תפיסות כמקור להשראה ולמידה
                                                

בשנת  2007 הייתה לי הזכות להוביל ולפתח יחד עם  הצוות הניהולי בהרדוף - בגרות אנתרופוסופית (לצערי, הצעה שלא התקבלה בזמנו ולא אושרה לניסוי שני, למרות שהרדוף היה אחד מבתי הספר הניסויים בארץ ...)   במקביל בימים אלו,  כתבתי את עבודת הגמר שלי  במסגרת לימודי בתואר השני ,יצירתי השוואה בין תהליכי מחקר פעולה לתהליכי יצירה של אמנים וגיבורי תרבות. מתודה שמיושמת כיום במגוון בתי ספר,  ונוסתה כבר אז במסגרת תפקדי דאז בגף ניסויים ויזמות (המיתולוגי...)  במזכירות הפדגוגית.

הדיאלוג הפורה בין התפיסה האנתרופוסופית למתודה אותה התחלתי לפתח " יצירה בפעולה " , קרבה אותי להבנה שהמרחק התפיסתי פילוסופי בין  הגישות קרוב מאד. השיח שהתפתח מצא נקודות השקה רבות, ומאפיינים דומים: נקודת המוצא ללמידה , הסביבה הלימודית , המפגש בין נפש האדם, אמנות ותהליכים הכרתיים . היכולת להבין את נפשו של הפרט טרם כניסתו לתהליכים קבוצתיים, כוחה של האמנות . ההבנה שטוב וראוי לחנך לאמנות ולא רק באמצעות האמנות.

 כל אלה הובנו וחיזקו בי את ההבנה שהמודל המעשי המתפתח יש בו ממש. המפגש עורר שאלות חשיבה רבות גם בקרב הצוות החינוכי בהרדוף. 

מפגש בין תהליכים הכרתיים לוגיים קרי מחקר פעולה, מתודולוגיה  שעשויה לחולל צורך פנימי עמוק לעושים במלאכה. מתודה שמניע לשינוי חברתי מהשדה כלפי מעלה.  מקורה של תפיסה זו  מתחיל עם קורט לוין פסיכואנליטי  שהוביל תהליכי שינוי  בקהילות שחרבו , אחרי מלחמת העולם השנייה באירופה. קורט לוין הוקע ממגדל השן - מהאוניברסיטה בה לימד עד אז, וזאת משום שחילוץ מודלים מהשדה לא מבוססת תאוריה אקדמית לא הייתה מקובלת עד אז...

 הרובד שאותו הוספתי למחקר פעולה  הינו המפגש עם תהליכי יצירה של אמנים , מעצבים , ממצאים וגיבורי תרבות .  "יצירה בפעולה"  כמתודה ואורח חיים ( אורח חיים מכיוון שהיא מתודה  שנוגעת במגוון קהלי יעד: ילדים, מורים, מנהלים , קהילות ומגוון ארגונים) מוסיפה רבדים עמוקים עוד יותר, בקרוב האדם אל עצמו , או הקבוצה כפרטים... "יצירה בפעולה"  הנה מתודה שמאפשרת לפרט  באמצעות  טכניקות מתוך  עולמם ש אמנים, לגעת בזהות האישית שלהם ,  לחזק  את החוסן המנטלי שלהם , ללמוד לזהות צרכים אישים ומשם לצאת לתהליכי שינוי הכרתיים שיתופיים ולוגיים קרי מחקר פעולה ואו תהליכי יזמות או סטארט אפ . 

היכולת שלנו בתוך תהליכי הכרתי ולוגי לשזור ולהתכתב עם מגוון עקרונות ואו מתודות יצירתיות מעמיק , מחבר ומחזק את תחושת השייכות של הפרט בקבוצה. מחקר פעולה שיתופי ותהליכי יצירה משותפים של קבוצות יצירתיות יניעו תהליכי שינוי עמוק במגוון קהילות . חשיפה לתפיסה האנתרופוסופית בקרה מבוגרים תוסיף רובד מעניין ומשמעותי נוסף .

מקשרת כאן מאמר רלוונטי למפגש המעניין  בין הגישה האנתרופוסופית הוליסטית למחקר פעולה שמתבוננן באדם אך הוא  כאדם שלם הכתבה מזמנת רעיונות למגוון פעילויות . 

 https://www.eol.co.il/articles/1652


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

"יצירה בפעולה" מתודה ליישום חינוך אישי, ויצירת קבוצות יצירתיות\ מירב גורן 25.8.2019

                למידה רב מימדית  בדרך של    "יצירה בפעולה" מתודה ליישום חינוך אישי ויצירת קבוצות יצירתיות מירב גורן  25.8.2019 העידן בו אנו חיים מאתגר אנשי חינוך לפתח לומד   בעל תודעה יזמית . זהו עידן שבו האדם חייב לקחת אחריות להיות בעל מוטיבציה פנימית, לומד רפלקטיבי המודע לייחודיותו וחוזקותיו. הנחת היסוד המרכזית בבסיס החינוך האישי מתבססת על העובדה שאם לא ניתן לאדם את התהליך האישי הוא לא יבוא. בחינוך אישי מתייחסים להכלה חברתית במונחים של שוויון הזדמנויות, צדק חברתי, צמצום פערים, הכלה רב-תרבותית ורגישות לבעלי צרכים מיוחדים.   מקורו של  החינוך האישי  הוא בחינוך ההומניסטי [1]  המתייחס אל העצמתו של הלומד בשלושה מישורים בו   זמנית:  מסוגלות אישית, הכלה חברתית  ותרבות איכותי. החינוך האישי מתייחס אל האדם כאל אדם אוטונומי, חופשי, כאישיות העומדת בפני עצמה אותנטית וייחודית. מטרתו המרכזית של החינוך האישי באה  לקדם כל  לומד ולחזק בקרבו את תחושת ...

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...