דילוג לתוכן הראשי

מה בין "יצירה בפעולה" לגישה האנתרופוסופית ? - מירב גורן 14.5.22

 

                                     מה בין "יצירה בפעולה"  לגישה האנתרופוסופית "? 


שכבות שכבות , מפגשי תפיסות כמקור להשראה ולמידה
                                                

בשנת  2007 הייתה לי הזכות להוביל ולפתח יחד עם  הצוות הניהולי בהרדוף - בגרות אנתרופוסופית (לצערי, הצעה שלא התקבלה בזמנו ולא אושרה לניסוי שני, למרות שהרדוף היה אחד מבתי הספר הניסויים בארץ ...)   במקביל בימים אלו,  כתבתי את עבודת הגמר שלי  במסגרת לימודי בתואר השני ,יצירתי השוואה בין תהליכי מחקר פעולה לתהליכי יצירה של אמנים וגיבורי תרבות. מתודה שמיושמת כיום במגוון בתי ספר,  ונוסתה כבר אז במסגרת תפקדי דאז בגף ניסויים ויזמות (המיתולוגי...)  במזכירות הפדגוגית.

הדיאלוג הפורה בין התפיסה האנתרופוסופית למתודה אותה התחלתי לפתח " יצירה בפעולה " , קרבה אותי להבנה שהמרחק התפיסתי פילוסופי בין  הגישות קרוב מאד. השיח שהתפתח מצא נקודות השקה רבות, ומאפיינים דומים: נקודת המוצא ללמידה , הסביבה הלימודית , המפגש בין נפש האדם, אמנות ותהליכים הכרתיים . היכולת להבין את נפשו של הפרט טרם כניסתו לתהליכים קבוצתיים, כוחה של האמנות . ההבנה שטוב וראוי לחנך לאמנות ולא רק באמצעות האמנות.

 כל אלה הובנו וחיזקו בי את ההבנה שהמודל המעשי המתפתח יש בו ממש. המפגש עורר שאלות חשיבה רבות גם בקרב הצוות החינוכי בהרדוף. 

מפגש בין תהליכים הכרתיים לוגיים קרי מחקר פעולה, מתודולוגיה  שעשויה לחולל צורך פנימי עמוק לעושים במלאכה. מתודה שמניע לשינוי חברתי מהשדה כלפי מעלה.  מקורה של תפיסה זו  מתחיל עם קורט לוין פסיכואנליטי  שהוביל תהליכי שינוי  בקהילות שחרבו , אחרי מלחמת העולם השנייה באירופה. קורט לוין הוקע ממגדל השן - מהאוניברסיטה בה לימד עד אז, וזאת משום שחילוץ מודלים מהשדה לא מבוססת תאוריה אקדמית לא הייתה מקובלת עד אז...

 הרובד שאותו הוספתי למחקר פעולה  הינו המפגש עם תהליכי יצירה של אמנים , מעצבים , ממצאים וגיבורי תרבות .  "יצירה בפעולה"  כמתודה ואורח חיים ( אורח חיים מכיוון שהיא מתודה  שנוגעת במגוון קהלי יעד: ילדים, מורים, מנהלים , קהילות ומגוון ארגונים) מוסיפה רבדים עמוקים עוד יותר, בקרוב האדם אל עצמו , או הקבוצה כפרטים... "יצירה בפעולה"  הנה מתודה שמאפשרת לפרט  באמצעות  טכניקות מתוך  עולמם ש אמנים, לגעת בזהות האישית שלהם ,  לחזק  את החוסן המנטלי שלהם , ללמוד לזהות צרכים אישים ומשם לצאת לתהליכי שינוי הכרתיים שיתופיים ולוגיים קרי מחקר פעולה ואו תהליכי יזמות או סטארט אפ . 

היכולת שלנו בתוך תהליכי הכרתי ולוגי לשזור ולהתכתב עם מגוון עקרונות ואו מתודות יצירתיות מעמיק , מחבר ומחזק את תחושת השייכות של הפרט בקבוצה. מחקר פעולה שיתופי ותהליכי יצירה משותפים של קבוצות יצירתיות יניעו תהליכי שינוי עמוק במגוון קהילות . חשיפה לתפיסה האנתרופוסופית בקרה מבוגרים תוסיף רובד מעניין ומשמעותי נוסף .

מקשרת כאן מאמר רלוונטי למפגש המעניין  בין הגישה האנתרופוסופית הוליסטית למחקר פעולה שמתבוננן באדם אך הוא  כאדם שלם הכתבה מזמנת רעיונות למגוון פעילויות . 

 https://www.eol.co.il/articles/1652


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...