דילוג לתוכן הראשי

למידה בימי קורונה התפרסם 14.3.20




למידה בימי קורונה-  בשבח האיטיות והאיזונים,  הצעות אופרטיביות למנהלים וצוותי החינוך לכיתות יסוד וחט"ב ./מירב גורן 14.3.20


מנהלים וצוותי חינוך שוקדים בימים אלה על מציאת פיתרונות ללמידה מרחוק ויצירת מסגרת אחרת למצב החדש שנוצר.  המצב מורכב ומחייב חשיבה ערכית לאומית וגלובלית. 

מי שלא התנסה בלמידה מרחוק לא מודע לגודל העבודה: זמן פיתוח, תיכנון והכנה. דיוק מקסימלי בהעברת הוראות,  עומס עצום בבדיקת המשימות וכל אלה דורשים זמן רב שחשוב לכמת אותו.

אני  מציעה מספר פיתרונות  ביניים.

 במקום לנסות להיצמד לתוכנית הלימודים הקונבנציונאלית  באופן ווירטואלי אפשר לנצל את הזמן בהיבט החינוכי  לימודי בשני כיווני פיתוח שלא ידרשו מהמחנך  עבודה סיזיפית  אבל יאפשרו לו להיות מנטור, מדריך ומחנך:

 ראשית עידוד והנחיה  ללמידה מזדמנת ממשית -חקר הטבע והאנושות.

הציר השני עידוד והנחיה למלאכות כפים ,חקלאות אורגנית ומגוון אמנויות 

בשני צירי פיתוח אלו רצוי  לעודד יומני מסע של הלומדים: 

א. בהיבט הלימודי חינוכי יש כאן הזדמנות לצאת ללמידה מזדמנת עם הילדים מתוך המצב הקיים. לחקור את הטבע ותופעות אנושיות  בסביבה הקרובה והרחוקה ,למידה ממשית ואותנטית מתוך ההתנסות ישירה של החוויות בעת הזו, ומתוכה לעודד אותם לשאול שאלות פוריות . ללמוד ולהבין מושגים חדשים.

לעודד  אותם ללמוד באופן  עצמאי.

התלמיד יבחר מה ברצונו לחקור, המורה יארגן את הילדים בקבוצות ענין ע"פ בחירה בקבוצות  קטנות  בווטסאפ  על מנת שימשיכו באינטראקציות חברתיות ולימודיות באופן עצמאי,  ובמקביל לקבוע מסגרת זמן שכל קבוצה  שולחת את עבודתה המשותפת , בתנאי

 שכל חבר בקבוצה לקח אחריות על חלק  אחר שענין אותו בעבודה.

אני מקשרת אתכם , לצורך כך,  למתודלגיה למידה רב מימדית. מתודלגיה של  יצירה בפעולה:https://art4life2014.blogspot.com/2017/11/blog-post.html?m=1


התהליך המוצע  מודולרי , מחנך ליצירתיות, הוראה דיאלוגית ומשלב למידה חקרנית במגוון מודלים* .


ב. הציר השני עידוד והנחיה למלאכות כפים ,חקלאות  אורגנית ומגוון אמנויות

 הרעיון: לעודד מלאכות שונות שפחות מוכרות ללומד הצעיר כמו תפירה, סריגה...

לעודד יצירתיות ואמנויות מכל סוג. לקשר את הילדים למגוון אתרים של עשה זאת בעצמך. לקבוע תאריך שילדים מעלים בקבוצת הווטסאפ את התוצרים שלהם. ליצור מאין מוזיאון -גלריית תוצרים ווירטואלית של הכיתה. תחומים אפשריים לבחירה

-נגינה 

תיאטרון

-כתיבה יצירתית 

-אמנות פלסטית

- תנועה 

-מולטימדיה 

-אמנות רב תחומית 

-חקלאות  אורגנית

 במרפסת או בגינה של  הבית

-לימודי תזונה עם ההורים

-פיתוח משחקים 


ומעל לשני כיווני פיתוח אלו חשוב שהילדים 


  • ישלחו למורה ארגון סדר יום ביתי. תכנון שבועי שיכלול: גם פעילות גופנית, אפילו בתנאי בידוד. 

בנוסף חשוב שהמורה יהיה בקשר עם קבוצת ההורים. לעודד את  הורים לשבת עם הילדים למשחקי שולחן להיות נוכחים ומכילים. 

לעודד את הורים לשבת עם הילדים ולקרוא לקרוא לקרוא ...

ובעיקר ללמוד להאט את הזמן. זמן התכנסות והתבוננות לכולנו.


תגובות


  1. דרושים עובדים לעבודה קלה מהבית בקלדנות כתיבה, והזנת נתונים, לפניות שלחו לי הודעת וואצפ 054-5699972 יעל

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...