תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,

   כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית

                                       מירב גורן  פברואר 2018

הקדמה

הנחת היסוד המרכזית בבסיס  תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה, שינוי והשבחה.  הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו.

נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי.

תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.  גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי. למשל : אם חזון ביה"ס  מתייחס לבוגר בית הספר כאל  "לומד המממש את הפוטנציאל הטמון בו, בעל אחריות אישית ומעורבות חברתית גבוהה, המטפח התנהגות מנהיגותית, המכיר ומכבד את שורשיו וזהותו....וכד' " תעודה זו, כדוגמא תעריך את הלומד ביחס  להנחות יסוד אלו.    

גישה זו תניע  לפרודוקטיביות ארגונית- חשיבה תוצאתית שכן , עלינו לממש ערכים ולא לדבר עליהם.... יתרה מזו , מבחינה אסטרטגית שינוי פני התעודה עשוי להוות זרז להטמעת תהליכי שינוי ברמת לומד (תלמיד , מורה , הורה ) , זאת מכיוון שכל קהלי היעד בארגון מכוונים את עשייתם והתייחסותם לתלמיד הצעיר בתהליך הלמידה על-פי המדדים  שיקבעו בתעודת הערכה. 

בבואנו לתכנן  תעודה אחרת חשוב שנבחין  ושנערוך אנלוגיה בין הערכה חלופית  להערכה  קונבנציונאלית. הערכה קונבנציונאלית היא הערכה  מסכמת , לא מתייחסת לתהליך הלמידה לדרך אלא מבחן התוצאה . הערכה חלופית משלבת בין הערכה לתהליך הלמידה . הערכה חלופית מתייחס ללומד בתהליך הלמידה .

השונות בין הלומדים בכיתה הטרוגנית באה לידי ביטוי במגוון גורמים שיש לתת עליהם את הדעת בתכנון תעודה אחרת . גורמים פיזיים , תרבותיים ,התפתחותיים ( מוכנות ובשלות ) , גורמים סוציואקונומיים.  גורמים אלו  יתנו ביטויים לשונות ב:

-         סגנון הלמידה

-         רצונות – נטיות אישיות של כל לומד

-         היבטים רגשיים

-         כשורים אישיים

-         מיומנויות מוטוריות

-         מיומנויות חברתיות

-         הנעה

-         כישורים לימודיים \התנסות קודמת בלמידה

-         ידע קודם

-         IQ  

-         רמות חשיבה שונות

-         צרכים אישיים

מבחן התוצאה הוא מבחן חשוב, יחד עם זאת תפקידינו כמחנכים לגרום ללומד לרצות ללמוד, לעורר את סקרנותו ללמידה. לפתח את יכולת הלמידה והחשיבה של הלומד מחד, לחנך ולעצב אדם ערכי ומוסרי בחברה דמוקרטית משתנה.

אם כן , הערכה על פי תפיסתי באה לאבחן ולעצב, והיא מהווה תהליך מתמשך.

א.     עקרונות לפיתוח תעודה אחרת :

א.       תפיסת הפרט  תשקף  תודעה יזמית , תודעת צמיחה – אחריות אישית ,הפנמה ,  יכולת שיתופית למידה מטעויות , מוטיבציה פנימית ללמידה , לימוד מתוך בחירה, הצבת יעידים אישים , יכולת התמודדות עם אתגרים , חשיבה מתסעפת והקשרית, נקיטת עמדה אישית ועצמאית , חשיבה יצירתית והמצאתית

ב.      עקרון שיתופיות - תהליך הערכה  הוא תהליך חיובי ומזמין דיאלוג מצמיח בין המורה לתלמיד לאורכו של תהליך הלמידה. בנוסף, שיקוף תהליך של עבודת צוות  והערכת עמיתים – תהליך שיכוון ללמוד  לפתח דיאלוג מצמיח בקבוצת השווים

ג. עקרון הרפלקסיביות  : 1. ברמת מורה  תכנון תעודה בגישת הערכה חלופית , ישקף גיליון הערכה מעצבת ומסכמת  כחלק מתהליך  מתמשך  והתפתחותי

2. ברמת תלמיד – התעודה תאפשר ללומד לבטא את הערכה העצמית ושיקוף עצמי – התעודה תפתח בקרב הלומד יכולת  התבוננות אישית על תהליך הלמידה . הרפלקציה הנה תהליך של בקרה על החשיבה העצמית. , היא  מעודדת חשיבה על חשיבה

מדדים  מרכזיים להערכת הלומד בתהליך הלמידה [i]

א.  ארגון עצמי – מאפיין מרכזי בתהליך למידה מבוסס מכוונות עצמית . מכוונות מתרחשת תוך מפגש עם החומר הלימודי, אירועים חברתיים רגשיים . הלומד נתון להתפתחות מתמדת, מתוך מוטיבציה פנימית להרחבת הידע

ב.  יזמה ובחירה – התעודה תשקף סרגל התפתחות של לומד תוך כדי יוזמה ובחירה בידע שהתלמיד מעוניין בו: הלומד יוזם למידה , מגיב לידע חדש על סמך ידע קודם שלו, הוא מפרשו, מארגנו ומפתח אותו. עיבוד הידע כולל הבניה מחדש של ידע קודם עם ידע חדש, המעודדות תגובות חדשות יצירת ידע חדש ואף עידוד המצאות ויוזמות חברתיות או אקדמיות בהקשר , תוך תגובות לאירועים להתנסויות ולטקסטים

ג.  מיצוי הפוטנציאל – הלומד יודע לבטא את כישוריו הטבעיים בתהליך הלמידה

ד. מעורבות פעילה תוך למידה – יכולת ניהול משא ומתן עם הידע . מעבד אותו באופן פעיל ומפיק מימנו משמעות אמיתית , מעצב את גישותיו כלפי עצמו  וכלפי העולם. בתהליך זה הלומד : שואל, חוקר, מבהיר, מציע הבחנות , מעלה נימוקים והסברים, ממשיג, מסיק מסקנות, מעריך ועוד...

ה. כישורי לומד עדכניים:

1. פיתוח כישורים לבניית ידע מסדר גבוה : ארגון מידע, פרשנות מידע, יצירת סינתזה , והשבחה (פסיג)- המצאה

2. כישורים לשקול אלטרנטיבות - חשיבה יצירתית והמצאתית  כגון: זיהוי הקשרים , ראייה פרספקטיבית , נקודות ראות שונות , ומציאת חלופות

3. פיתוח כישורים לחקר מקצועי של ידע- זיהוי בעיות, פתרון בעיות , ניבויים וכו

פיתוח כישורי לחשיבה מחזורית – חשיבה על חשיבה \מטה קוגניציאה : כישורים שיאפשרו ללומד לחשוב מחדש על הידע שלו, תוך כדי יצירת מרחק מהידע , יצירת הכללות , מבט מאקו (לא רפלקציה ראשונית על הידע )

למדריך המלא : דוגמאות "לתעודה אחרת" , שלבי התהליך וסדנאות : 
מירב גורן -  
goren.merav@gmail.com

---

[i] מבנההלימודים ועקרונות ההוראה בבית הספר היסודי – מ. חינוך. המחלקה לתכנון לימודים מזל כספי- תשנ"ז ירושלים

דוגמא:  להערכה

                  בבית ספר דמוקרטי - 

            נכתב על בסיס מפגשים של פורום הערכה -

                                                דמוקרטי קרית אונו

                                                דינה רמות

                                                תשס"ט

                תוכן ענינים

דמוקרטי? הערכה?– מה הקשר................................................................. 3

מטרות ההערכה ........................................................................................ 3

עקרונות מנחים בהערכה............................................................................ 4

סוגי הערכה................................................................................................ 4

תחומי ומרכיבי ההערכה............................................................................ 5

כלי הערכה................................................................................................. 5

דוגמאות  לכלי הערכה.............................................................................. 5-6

מי מעריך?................................................................................................. 6

שלבי ההערכה ונקודות להתייחסות......................................................... 6

הצעה לתוכנית הערכה

בבית הספר הדמוקרטי בקרית אונו........................................................... 7-8

מקורות למסמך זה..................................................................................... 8

נספחים:

נספח 1 : תלקיט Portfolio  ..................................................................... 9

נספח 2:  מחוון ......................................................................................... 10

נספח 3: . מבחנים...................................................................................... 11-12

נספח 4: דוגמא להערכה בדיאלוג –

           כתיבה מונחית של התלמיד ובעקבותיו של המורה...................... 13

נספח 5: דוגמא להערכה בדיאלוג –

           כתיבה חופשית של התלמיד ובעקבותיו כתיבה של המורה........ 14

נספח 6: דוגמא להערכה בדיאלוג –

           רשימת קריטריונים שנקבעו על ידי המורים והילדים

           ובדיקתם על ידי התלמיד והמורה בדיאלוג............................ ..... 15

נספח 7: דוגמא להערכה בדיאלוג –

           מגוון דפים שהילדים בוחרים מה הם רוצים למלא

           ומה הם רוצים שאחרים יכתבו להם......................................  .... 16-17

דמוקרטי? הערכה?– מה הקשר

בשנתיים האחרונות הושקעו מאמצים ומשאבים רבים להתאמת גישות ההוראה לסביבת בית הספר הדמוקרטי. פותחו תוכניות לימוד ייחודיות ושולבו גישות חדשניות לפיתוח החשיבה והלמידה, כמו: לימוד עמיתים, למידה בדרך החקר, פתרון בעיות, למידת אסטרטגיות ומיומנויות למידה.

אנחנו רוצים להצית את אש הלמידה - לעודד ולפתח תלמידים בעלי יכולת:

l      ללמוד באופן עצמאי תוך הכוונה עצמית

l      לחשוב ולשקול

l      להסתגל למצבים חדשים

l      לפתור בעיות חדשות תוך שימוש בידע קודם או בידע חדש.

מתוך תהליך השינוי עלתה הסוגיה של הערכה כחלק מתהליך הלמידה והצורך בחיפוש עקרונות וגישות חדשות להערכה בבית הספר הדמוקרטי. בעקבות כך, התקיימו 6 מפגשים במהלך שנת תשס"ח בהרכבים שונים (צוות, הורים, ילדים) ונידונו נושאים שונים לגבי ההערכה בבית ספר הדמוקרטי קרית אונו.

סיבות לצורך בהערכה:

·         הערכה קיימת בחיים – אבל חשוב לנו שההערכה תתקיים על פי עקרונות בית הספר הדמוקרטי.

·         יש משמעות לילד/ה שהדברים נכתבו במיוחד עבורם.

·         יש אנשים שיש להם צורך בהתיחסות ותגובה של הסביבה למעשיו/אליו.

·         הערכה הינה חלק משמעותי בתהליך הלמידה והלמידה העצמית ויכולה להביא את הלמידה         לרמת מודעות גבוהה יותר.

·         הערכה יכולה לתת למורה מידע וכלים מתלמידיו על התהליכים שהם עוברים בשעוריו. הערכה                  מסייעת למורים לנתח את הצרכים של הילדים ואת שילובם של הצרכים האלה במטרות הלמידה

·          מחוץ לבית הספר הילדים נדרשים להערכה: בהשתתפות בבחינות הבגרות, במעבר לתיכון או בית              ספר אחר.

מטרות ההערכה

• המטרה העיקרית של ההערכה היא להיות תהליך של חיפוש ופירוש ראיות לשימוש הלומדים ומוריהם על מנת להחליט היכן מצויים הלומדים בלמידתם, לאן עליהם להתקדם ואיך להגיע לשם באופן הטוב ביותר .(Assessment Reform Group 2002)
• לתת כלים להתמודד עם הערכה בחיים.
• לחזק ולפתח את הלומד העצמאי בעל יכולת ההערכה העצמית.
• לתווך לילדים (תיווך ביקורת – פויירשטיין) את היכולות, החוזקות ואזורי הצמיחה שלהם, בדיאלוג של כוונה והדדיות.
• שיפור הלמידה תוך התמודדות עם מיומנויות ספציפיות בהתאמה לתחומי דעת שונים.
• למידת כלים המתאימים להכנה ולהגשה לבחינות בגרות.
• העברת מידע חיוני לילדים לצורך שיפור, שינוי לשנה הבאה או לצורך מעבר לבית ספר אחר.

עקרונות מנחים בהערכה

בדיונים הועלו מספר עקרונות מרכזיים להערכה בבית הספר הדמוקרטי:

·     בחירה - ילד צריך לבחור ולהיות שותף בתהליך ההערכה: האם הוא רוצה להיות מוערך, איך ומתי הוא רוצה הערכה/משוב, ללמוד להעריך את עצמו, על מה הוא רוצה להיות מוערך (בחירת קריטריונים), תוך כוונה והדדיות.

·     ההערכה מיועדת לטובת  התלמיד - ההערכה צריכה להיות אופרטיבית, מחזקת ובונה וניתנת לשיפור ושינוי. ההערכה צריכה להיות בשפה ברורה ויישומית על מידע רלונטי בלבד כדי שתאפשר שינוי וצמיחה. יש לשמור על אקלים למידה שבו התלמיד מרגיש חופשי לבטא את דעותיו ורגשיותיו.

·     דיאלוג -  כל התהליך צריך להיות בדיאלוג שמאפשר למידה ושינוי.

·     השוואה לעצמי - ההערכה נובעת מתוך הצרכים של הילד ולכן אין בסיס להשוואה בין התלמידים אלא בין התלמיד לעצמו. על ההערכה להיות רגישה להבדלים אינדבידואליים של התלמידים ולדרגות התפתחות שונות. היא צריכה להיות אישית ולא קבוצתית משווה (פרט להכנה לבגרות).

·     פיתוח כלים להערכה עצמית - בית ספר דמוקרטי שואף לפתח לומד ש"לומד איך אני לומד" כלומר בעל מכוונות ללמידה עצמית ומכיר את סגנונות ואסטרטגיות הלמידה המתאימים לו ביותר. עליו לרכוש כלים לפיתוח וחיזוק ההערכה העצמית. ההערכה צריכה למקד את הלומד בדרכי הלמידה המאפיינים אותו באופן אנדבידואלי . תהליך פנימי שצריך לנבוע מתפיסת הלומד את מצבו ומהערכתו את עצמו: מתפתחת יכולת להעריך את ההתקדמות האישית שלי = הערכה פנימית. לשם פיתוח יכולת ההערכה העצמית נדרשת הערכה חיצונית (מורים,עמיתים וכו') שתסייע בבניית הקריטריונים/האלמנטים שבעזרתם הלומד יבדוק את הערכתו הפנימית. (פרופ' מנוחה ברנבאום). ההערכה החיצונית יכולה להרחיב את תפיסתו ולאפשר לו להגיע להבנות חדשות.

·     תהליך של צמיחה - הערכה היא חלק מתהליך הלמידה המשמעותי לצורך הבנה ומודעות, תוך תיעוד ולמידה של התהליך. זהו תהליך מתמשך, שיטתי ורציף, המתעד התפתחות לאורך זמן.

סוגי הערכה –

סוגים שונים של הערכות (נבו, ד):

סוג ההערכה	מה בודקים	בבית ספר דמוקרטי
הערכה על פי נורמה	השוואה לציון חיצוני או לציון של קבוצה	בחינות מיצ"ב ובחינות בגרות והכנה אליהם
הערכת הפרט ביחס לעצמו או לרמת ביצוע מוגדרת מראש	תהליך התפתחותי,  הדרגתי , דינמי ואישי. הערכה מעצבת.	מגוון כלי הערכה שמתאימים לילד ונבחרים על ידיו
הערכה של נורמה	הערכה מסכמת	תהליך מסכם המגיע בסוף תהליך שהוגדרו מראש עבורו קריטריונים

ולכן, ההערכה יכולה להיות חלק מכל שעור, מפגש למידה או תהליך המתרחש עם הילדים בבית הספר.

תחומי ומרכיבי ההערכה –

ההערכה צריכה לתת מענה למרכיבים מהתחומים הבאים (ברנבאום, מנוחה):

א. המרכיב הקוגניטיבי והמטה קוגנטיבי-ידע ברמות החשיבה השונות (טקסונומיה של בלום) מרמת הידע ועד           לרמת ההשבחה, פתרון בעיות, חשיבה בקורתית, חשיבה לוגית, עיבוד המידע, מיזוג וארגון מידע, תכנון  מהלך הפעולה, בחירת אסטרטגיה מתאימה, רפלקציה והערכה עצמית.

ב .המרכיב החברתי -יצירת אקלים חברתי תומך ובונה, סקרנות וסובלנות, שיוויון וכבוד, הגינות ושיח דיאלוגי         מעורבות ונכונות לעזרה, יוזמה והובלה, שונות ופלורליזם.

ג. המרכיב הרגשי- יבואו לידי ביטוי, רגשות, תחושות וכיו"ב, שיאפשרו להגדיר את מצבם ועמדותיהם לגבי             תהליך הלמידה וההערכה, במטרה ליצור הנעה רבה יותר, פתיחות וסקרנות ונטילת אחריות, התמדה,      הסתגלות לשינויים.

כלי הערכה:

אין כלי הערכה אחד נכון ואחר לא. יש כלי הערכה  המתאים ללומד מסוים ומתאים ללמידה מסוימת ולתחום דעת מסוים. יש להשקיע מאמץ רב בבחירת הכלים  המתאים  ללומד, למורה, לתחום הדעת ולתהליך תוך יישום עקרונות של בחירה. ולכן, בהערכה אנחנו צריכים להשתמש בכלים רבים המזמנים סגנונות למידה מגוונים וברמות חשיבה מתקדמות תוך פתיחות לאינטלגנציות המרובות (גרדנר) וביטויין בתחום הדעת ובתהליך הלמידה.

·                     בחירת כלי ההערכה - התלמיד בוחר את הדרך שבה יעריכו אותו ו/או יעריך את עצמו ואם בכלל.

·                     תיק של עבודות -  ההערכה תהיה מורכבת מקשת רחבה של הזמדנויות למידה והערכה שיצביעו על תהליך הלמידה, ולא מהזדמנות חד פעמית. מה שיתן:  תמונה הוליסטית של הלומד כאדם בתחומי פעילות שונים, ותמונה של תהליך הדרגתי והתפתחותי.

·                     אקטיביות ויוזמה  - הילד מציג את הלמידה שלו ולא כפי שהיה בעבר שהמורה בוחן את הילד.

·                     דיאלוג  - מלווה את כל תהליך ההערכה .

דוגמאות  לכלי הערכה*?

1.                  מבחן פתוח ומבחן סגור *

2.                  עבודות חקר בקבוצות או ביחיד.

3.                  שיחה / דיאלוג/ דיון /דיבייט

4.                  חוות דעת.

5.                  תצפית פתוחה / סגורה

6.                  סקר

7.                  חוברות עבודה / דפי עבודה.

8.                  מבחן שנכתב על ידי הילדים *

9.                  פורטפוליו – תלקיט (נספח 1)

10.              הוראת עמיתים

11.              מחוון (נספח 2)

12.              רפלקציה אישית

13.              גלגולו של תוצר

14.              שאלות מוכנות מראש

15.              בניית דגם הממחיש את יישום העקרונות שנלמדו

16.              מצגת

17.              מבחן קבוצתי *

18.              תיעוד כמו: צילום, יומן, וידאו

19.              הצגה והמחזה

20.              הכנת משחק

21.              ניהול יומן למידה

* מבחנים  (ראו גם בנספח 3):

·         כשמדובר במבחן יש לקחת בחשבון שלא צריך להעריך את התלמיד על הטיוטה הראשונה שלו. בחינה זו הטיוטה הראשונה שהאדם כתב. אפשר לעבוד על המבחן, לשפר אותו, לתקן אותו, לשכתב אותו אשר התלמיד יחליט שהבחינה ראויה להערכה.

·         ממאפייני המבחן: שאלות הדורשות רמות חשיבה גבוהות (הכללה, הפשטה, העברה והשבחה של הידע) ולא רק שאלות ברמת הידע והזכרון.

מי מעריך?

ילדים-עצמם

מורים-ילדים

ילדים-מורים

ילדים-ילדים

כמובן מתוך בחירה ודיאלוג של המעריכים והמוערכים

שלבי ההערכה:

1. שיקוף ההתקדמות האישית של כל ילד

2. ציון נקודות לחיוב

3. ציון נקודות לשיפור

4. יצירת דיאלוג של תיקון שגיאות

נקודות חשובות לכתיבת או מתן הערכה

1. תיאור ספציפי ומפורט ככל האפשר

            כשאומרים לילד שהוא" כמעט טוב" מה זה אומר? איך זה יעזור לו לשפר עצמו?

2. צריכה להכתב בשפה ברורה לילד שיקרא אותה.

           מה מבין ילד כשרשום לו "7" בראש העמוד. מה הילד לומד על מצב הלימודים שלו?

3. יש לתת את ההערכה בזמן שעוד ניתן לשפר.

4. אסור שההערכה תהיה מאיימת או שלילית.

5. ההמלצות צריכות להתייחס בצורה עובדתית תוך רגישות ובצורה בונה.

       הצעה לתוכנית הערכה בבית הספר הדמוקרטי בקרית אונו

1. במהלך השנה  –

הילדים יתעדו את תהליך הלמידה שלהם במחברותיהם ובתיקי עבודות אשר ילוו בתהליך של הערכה חלופית, תוך ניהול דיאלוג למטרת למידה עם המורים. לאורך השנה התלמידים יוכלו להעריך את מצבם הלימודי באופן עצמאי. ניתן יהיה לקיים דיאלוג עם המורה לצורך גיבוש ההערכה העצמית. ההערכה תשלב הערכה של הפרט בדיאלוג עם המורה שלו והערכה של נורמה (על פי קריטריונים שיקבעו בשעורים). בתחילת השנה או במהלכה יוכלו הילדים והמורים ליצור קריטריונים (מחוון) להערכה.

2. בסוף השנה –

יכתב מסמך משותף לתלמידים ולמודים. כלומר, כל ילד שירצה יוכל לכתוב סיכום של תהליך הלמידה שלו בתחום דעת שיבחר ובעקבות הכתיבה שלו המורה שלו יכתוב את נקודת המבט שלו מתוך מטרה שהכתיבה תהיה בונה ומחזקת. ההערכה תשלב הערכה של הפרט בדיאלוג עם המורה שלו והערכה של נורמה (על פי קריטריונים שיקבעו בשעורים).

צורת ההתארגנות והכתיבה תגובש לקראת פסח תשס"ט (מצורפת דוגמא בנספח 4-7). המסמך ושמו יבחרו בשותפות עם הילדים.

3. בחינות בגרות –

ילדים המעונינים לגשת לבחינות הבגרות ישתתפו בשעורים בהם תינתן אפשרות להבחן בסימולציות לבחינות בגרות תוך מתן ציון השוואתי והערכה על פי נורמה חיצונית. קבלת הציון יהיה כחלק מהלמידה לקראת הבגרות והדרישות לבחינות אלה.

4. מיצ"ב

כפי שנקבע בפרלמנט בשנת תשס"ח:

1. ילדים בוחרים אם הם רוצים להשתתף בבחינות.

2. בית הספר אינו מחייב ילדים להבחן.

3. בית הספר ידאג להכנת כיתה מתאימה ואיש צוות שילווה את הנבחנים ביום הבחינה.

4. בית הספר אינו מכין מראש את הילדים לבחינות המיצ"ב. תבדק אפשרות לסייע למי שמעונין להבחן במרכז הלמידה.

5. תעודות לבתי ספר אחרים

בית הספר יתן הערכה כתובה המסתמכת על התהליכים שהתלמיד עשה במהלך השנה ברמה הלימודית וברמה האישית. לא תינתן תעודה עם ציונים מאחר ובית הספר אינו נעזר בכלי זה בהערכה  ואינו מאמין בגישה זו. כתיבת המכתב תעשה בשלוב על ידי: החונך של הילד, רכזת הלמידה ומנהל בית הספר. תינתן לילד אפשרות לדון עם הצוות על המכתב ולבקש שינויים אשר ישקלו בהתאם להחלטות הצוות.

ציונים

                        "לא כל מה שהוא בעל ערך - ניתן להעריך.

                                                            ולא כל מה שניתן להעריך הוא בעל ערך" / אלברט אינשטיין

בהערכה חלופית אנו מעונינים לקיים תהליך איכותי תהליכי ולכן ציון מספרי כמותי אינו האמצעי המומלץ להערכה.

כאשר אנו נותנים ציונים למבחנים – מה זה אומר (נבו, 1995):

האם ציון 100 פירושו שהתלמיד שולט בכל מה שנדרש ממנו? וציון "70 " פירושו שהוא שולט ב-70 אחוז ממה שנדרש ממנו בבית הספר? זהו כמובן פירוש מופרך מיסודו:

1.אנחנו לא כל כך יודעים, איך לקבוע באיזה אחוז ממה שנדרש התלמיד שולט, ואחוז זה בוודאי לא זהה

ל"אחוז התשובות הנכונות" במבחן זה או אחר.

2. מאיזו סיבה נקבע שמתחת ל- 60 "אחוז" זה נחשב לכשלון?  הצעת חוק בכנסת עוברת ב-51 אחוז בכנסת – אז מערך החקיקה בעצם עובד בכישלון?

3. מי ששולט במחצית הדברים שנדרשים ממנו, נחשב לכישלון? מי יודע כמה מאתנו היו הופכים לכישלונות אילו היו מתחילים למדוד לנו את האחוזים...

ולכן, בשלב זה בבית הספר אין משמעות למתן ציונים.

במקרה שילדים מבקשים לקבל ציונים – יש לבדוק מדוע הילדים זקוקים לציונים ומה הם בעצם מבקשים. יתכן שבמקרים מיוחדים תלמידים יזדקקו למספר כדי להבין את התהליכים שהם עושים. במקרה זה יש לבנות עם הילד תהליך הדרגתי של קריטריונים עליהם הוא יקבל ציון בצורה דיאלוגית.

ולסיכום, ניתן לתת ציונים לתלמידים כאשר:

1. מבחנים חיצוניים – בחינות בגרות, מיצ"ב.

2. הכנה לבחינות בגרות

3. השוואה של הילד להתפתחות העצמית שלו. אין בסיס משותף להשוואה בין ילדים (רק במקרים מיוחדים).

מקורות למסמך זה

דיוני פורום הערכה של הצוות

דיוני פורום הערכה של הקהילה

דיוני פורום הערכה מצומצם

מאמרים וספרים של:

פרופ' מנוחה בירנבוים

פרופ' פויירשטיין

עירית כהן

דוד מצר ואמירה רום

דוד נבו

שולמן (1987) - ראיה מחודשת, פירוש מחדש, ניתוח ביקורתי עצמי בעת ההוראה וביסוס הדברים באמצעות הוכחות.

נספחים:

נספח 1 : תלקיט Portfolio 

התלקיט הינו אוסף מכוון של עבודות (בתהליך או גמורות) של התלמיד או התלמידה, המציג את מאמציהם, התקדמותם והישגיהם בתחום מסוים או בכמה תחומים. זהו אוסף של עבודות, דוגמאות, וחומרים שנאספו בתהליך הלמידה תוך תהליך של רפלקציה. באמצעות התלקיט ניתן לשלב הוראה והערכה בצורה מתמשכת. הכלי מאפשר יצירת דיאלוג ושיתוף פעולה בין המורה לתלמיד ולעמיתים. בתהליך הכנת התלקיט התלמיד לומד לזהות את הצדדים החזקים שלו ולהתמודד עם חולשותיו תוך למידה עם מכוונות והערכה עצמית.

 התלקיט הינו אמצעי להערכה אותנטית, דינמית, מתמשכת, רב-ממדית, אינטראקטיבית המעבירה את המסר שהלימוד לעולם אינו נשלם.

התלקיט הוא מעין חלון הצצה לראש התלמיד, אמצעי המשמש גם את המורים וגם את התלמידים להבנת התהליך החינוכי האישי שתלמיד עובר. התלקיט משמש גם כלי  חינוכי לעידוד התלמידים לקחת אחריות על הלמידה. התלקיט אינו רק כלי הוראה ואינו רק כלי הערכה - הוא מכיל את שניהם גם יחד. 

קווים מנחים :

1.       רפלקסיה עצמית - פיתוח התלקיט מציע לתלמידים הזדמנויות ללמוד על הלמידה. לכן התוצר הסופי צריך להכיל מידע המעיד על כך שהתלמיד אכן עסק ברפלקסיה עצמית.

2.       התלקיט הוא דבר שנעשה על ידי התלמיד ולא עבור התלמיד. הערכת התלקיט מציעה לתלמידים דרכים קונקרטיות ללמידת ערך עבודתם, ובראייה רחבה יותר היא מציעה דרכים להערכת עצמם כלומדים. משום כך התלמיד צריך להיות מעורב בבחירת הפריטים שייכללו בתלקיט.

3.       פריטי מידע  שהצטברו במהלך השנה, כמו - מבחנים, עבודות וכדומה, ייכללו בתלקיט רק אם יש להם משמעות חדשה בתוך ההקשר של התלקיט.

4.       התלקיט צריך לשקף בצורה מפורשת או לא מפורשת את פעילויות התלמיד, לדוגמה - הרציונל שעומד  מאחורי הכנת התלקיט, המטרות, התכנים שנבחרו, הסטנדרטים לביצוע טוב והשיפוט.

5.       מטרה אחת, כמעט אוניברסלית, שתופיע בכל תלקיט היא שהתלקיט ישקף התקדמות באותן מטרות המופיעות בתכנית הלימודים.

7.       רוב המיומנויות והטכניקות שלהן נזקק התלמיד בכדי ליצור תלקיט אינן מתרחשות מעצמן. התלמידים זקוקים לתמיכה. תמיכה יכולה להינתן דרך הבאת דוגמאות של תלקיטים לכיתה, הבאת דוגמאות של מודלים שעל פיהן ניבנה תלקיט או הצגת דוגמאות לדרך שבה תלמידים אחרים עושים רפלקסיה.

התלקיט משקף ומבטא את תהליכי הלמידה:

·    מעורבות התלמיד בלמידה כפי שתועדה לאורך זמן.

·    יכולות של התלמיד בלמידה שיתופית וכישורים חברתיים של עבודת צוות.

·    צמיחה והתפתחות של התלמיד בתחומי דעת עיוניים.

·    מיומנויות של תלמיד בהפקת פרוייקטים ועבודות כתובות.

נספח 2:  מחוון

המחוון הוא שורה של קריטריונים שלאורם נבחנת המשימה:

( ו) מטרת המשימה (2) מאפייני המשימה מצאה או חלקיה וכיצד הם מסייעים לה להשיג את מטרותיה (3) יתרונות וחסרונות במשימה (4) הקשר של המשימה לדברים אחרים בעבר בהווה ובעתיד.

המחוון יכול לכלול קריטריונים הקשורים לסגנון ההגשה ולאפקטיביות שלה, למבנה המשימות הכתובות ולאיכות המשימה עצמה. כ קריטריון ניתן למדידה בדרגות שונות של איכות: ממצוין לגרוע, וכך ניתו לבחון את המשימה לדרגותיה השונות

תהליך בניית המחוון חייב להפעיל את התלמיד בשלבים האלה:

ו.       דוגמאות - להראות לתלמידים דוגמאות של עבודות טובות וטובות פחות.זהה את המאפיינים הגורמים לעבודות מסוימות להיות עבודות טובות ולאחרות להיות גרועות.

2.       רשימת קריטריונים - בדיון על הדוגמאות כדאי להתחיל ברשימה של מה יש להביא בחשבון בעבודה איכותית.

3.       דירוגים של איכות - תאר את הרמות הטובות ביותר והגרועות ביתר של איכות, אחר כך השלם את רמות הביניים בהתבסס על הידע שלך בבעיות מוכרות ועל הדיון בעבודה שאינה טובה במיוחד.

4.       שימוש במשוב (הערכה) עצמי ובמשוב (הערכת) עמיתים: תן לתלמידים את המשימה שלהם והפסק אותם מדי פעם לצורך מתן משוב עצמי ומשוב עמיתים.

5.       שכתוב: בכל פעם תן לתלמידים זמן לשכתב את עבודתם בהתבסס על המשוב שקיבלו בשלב החמישי.

6.       השתמש במשוב (הערכת) מורה: השתמש בעצמך באותו מחוון שבו השתמשו התלמידים כדי להעריך את עבודתם.

כיתה שהתנסתה בהערכה המבוססת על מחוון יכולה לייעל את התהליך כך שהוא יתחיל עם רישום קריטריונים, שלאחריו המורה יכתוב את דירוגי האיכות, יבדוק אותם עם התלמידים, יעשה שכתובים, ישתמש במחוון להערכות עצמיות, הערכות עמיתים והערכות מורה.

איך עושים את זה?

1. יוצרים קריטריונים להערכה יחד עם התלמידים, לדוגמא:

            * הגשת מבחן

            * סדר וניקיון בעבודה

            * ענו על כל השאלות/חלק מהשאלות

2. התייחסות לנקודות חיוב, כגון:

            * בתשובה רואים שזכרת את הרעיון

            * בתשובה רואים שהבנת את הרעיון

            * בתשובה רואים שיישמת את הרעיון

3. התייחבות לנקודות לשיפור, כגון:

            * בתשובה לא נעשה שימוש בעקרון...............

            * מומלץ לרשום בתחילת התשובה את העובדות ובפיסקה הבאה לפרט את העקרונות...

            * בתשובה לא ציינת את עקרון......

4. אפשרו לתלמיד לבצע שינויים ותיקונים בעבודתו לאחר קבלת המשוב.

יש לזכור לשמור על דיאלוג עם התלמידים תוך עידוד המוטיבציה והלמידה. 

נספח 3: . מבחנים

בחינה היא סוג של הערכה (אחד מיני רבים) , כלי או הליך שיטתי, המכיל בדרך-כלל מקבץ שאלות המועברות לכל התלמידים בפרק-זמן קצוב ובתנאים אחידים. גם בחינה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט.

כשמדובר במבחן יש לקחת בחשבון שלא צריך להעריך את התלמיד על הטיוטה הראשונה שלו. בחינה זו הטיוטה הראשונה שהאדם כתב. אפשר לעבוד על המבחן, לשפר אותו, לתקן אותו, לשכתב אותו אשר התלמיד יחליט שהבחינה ראויה להערכה.

ברב המבחנים התוצר הוא שנמדד ולא תהליך הלמידה ויש לתת לכך את הדעת כאשר אנו עוסקים בהערכה חלופית. במבחן גלום פוטנציאל להערכת איכות ביצוע של לומד, יש רכישה של מיומנות ייחודית למבחנים הנדרשת במבחני הבגרות.

מבחן יכול לבדוק: רמת ידע (עובדות, מושגים, עקרונות), רמה תהליכית (מיומנות), רמה מדרגה שלישית (יישום והשבחה של ידע, מיומנות). מבחן טוב בודק שימוש במיומנויות, שאותן רכשו התלמידים במהלך לימודיהם. המבחן יכול לעורר ולעודד חשיבה ביקורתית ועצמאית של התלמידים, ורצוי שכך יהיה.

המבחן צריך להבדק על פי קרטריונים שנקבעו עם הילדים תוך התייחסות לכל המרכיבים של ההערכה (אישי, מצמיח, תהליכי, מתמשך.......)

מטרותיו של מבחן בחינוך הדמוקרטי:

לבחון ידע (להבדיל ממידע), הבנה ויישום של חומר הלימוד ולא את יכולת הזיכרון והשינון שלהם.

·     מבחן מהווה דרך לחזור על חומר הלימוד, לארגן אותו, לסכם אותו ולהעמיק בו.

·     הרצון להצליח במבחן מעורר אצל חלק מהתלמידים מוטיבציה ללמידה.

·     . שימוש במיומנויות דיסציפלינריות שונות

כיוון שמבחן לא נועד, כאמור לעיל, לבדוק את מידת הזיכרון והשינון של התלמידים, כדאי לשים לב לדברים הבאים:

·     מוטב לאפשר חומר עזר במבחן, אם ניתן: מחשבון, אטלס, דף עזר, ספרים

·     אם אתם שואלים על פרשנות כלשהי – הביאו את הטקסט המלא בבחינה.

·     במקצועות הומניים לא מומלץ לתת לתלמידים שאלות סגורות (כלומר: שאלות שיש להן רק תשובה נכונה אחת, כגון: שאלות אמריקאיות, שאלות של "נכון/ לא נכון", וכו'), כיוון שזה מרגיל את התלמידים לחשוב באופן דיכוטומי, מה שסותר דרכי חשיבה ביקורתית. במדעי הרוח בעיקר ישנן דעות שונות, לאותו עניין, וראוי שהתלמידים יתרגלו לחשיבה פלורליסטית. סוג כזה של שאלות מתאים יותר למדעי הטבע ולשפות, וגם אז – המינון המומלץ הוא לא יותר מ- 40% מהמבחן.

·     עדיף לא לשאול שאלות זיכרון ושינון המחייבות הגדרת מושגים, זיכרון של תאריכים – אלא לשאול שאלות שדרכן התלמידים יצטרכו להוכיח ידע פעיל, הבנה ויישום של מידע זה.

·     כיוון שהמבחן בודק ידע ושימוש במיומנויות דיסציפלינריות, אין להוריד בו ניקוד על דרכי ניסוח והבעה ועל דרך ארגון התשובות, אלא במבחנים בהבעה (ולא משנה באיזו שפה). אין זה אומר, כמובן, שאנו פטורים מעבודה עם תלמידינו על המיומנויות הללו, וכן מתיקון והערות על שגיאות כתיב, ניסוח, פיסוק וארגון תשובה במבחנים.

חלוקת המבחן

·         רצוי שהמבחן יהיה מחולק לחלקים, ולא יהיה כולו חטיבה אחת (3-2 חלקים לערך, בהתאם למשך המבחן). רצוי להפריד באופן ברור בין חלקי המבחן על גבי הטופס.

·         רצוי לתת לתלמידים אפשרות בחירה סבירה (2 מתוך 3, 3 מתוך 4, 4 מתוך 6 וכו') בתוך כל חלק.

·         ציינו נקודות חשובות להתייחסות בצורת מתן התשובה, כמו: סדר, נקיון, ניסוח....

·         השאלות במבחן יכולות להיות מסודרות מהקל לכבד או מהכבד אל הקל – על-פי שיקול דעתו של המורה (ההמלצה היא לסדר את השאלות מהקל לכבד במדעים ובשפות, ולהיפך במקצועות ההומניים), אך הסעיפים בתוך השאלה מסודרים מהקל לכבד.

ולמהות מבחן

l      יש לשאול שאלות שיש להן יותר מתשובה אחת,

l      יש לשאול שאלות שמעוררות לחשיבה יצירתית;

l      יש להשתמש בבעיות הדורשות חקירה בין-תחומית,

l      יש להשתמש במשימות הדורשות שימוש במגוון של חומרים ובמשימות מציאותיות.

l      מומלץ להימנע משאלות שיש להן תשובות "נכון" או "לא נכון".

l      יש להתחשב בשונות שבין התלמידים.

לאחר מדיקת הבחינה (ע"י מורה או ע"י תלמיד) יש לאפשר לתלמיד לתקן ולשנות את הדברים שרשם ובדרך דיאלוגית להגיע ללמידה משמעותית בעקבות הבחינה.

                                               

נספח 4: דוגמא להערכה בדיאלוג – כתיבה מונחית של התלמיד ובעקבותיו של המורה

משוב  לסוף השנה

שמי:__________________ השיעור: _______________________ תאריך: _______________

למדנו את הנושאים (בדקו בקלסר): ___________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

הדבר החשוב ביותר שלמדתי (או תובנה): _________________________________

_______________________________________________________________

אני נהנתי:  ______________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

היה לי קשה :      __________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

תהליך הלמידה שלי: ________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

השתתפתי בדיונים בכיתה: ___________________________________________

_______________________________________________________________

בשנה הבאה  אני: __________________________________________________

_______________________________________________________________

חשוב לי להגיד: ___________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

חתימה: ______________

משוב  המורה:

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________ חתימה: ______________

                                   

נספח 5: דוגמא להערכה בדיאלוג – כתיבה חופשית של התלמיד ובעקבותיו כתיבה של המורה

הערכה לסוף השנה  (תלמיד)

שמי:____________________ השיעור: _____________________ תאריך: _______________

רציתי להגיד:

___________ ____________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

חתימה ____________________________________

                                   

הערכה לסוף השנה  (מורה)

שמי:__________________ השיעור:________________________ תאריך: _______________

רציתי להוסיף:

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

חתימה _______________________________________

                                   

נספח 6: דוגמא להערכה בדיאלוג – רשימת קריטריונים שנקבעו על ידי המורים והילדים ובדיקתם על ידי התלמיד והמורה בדיאלוג

הערכה לסוף השנה  (תלמיד)

שמי:__________________ השיעור: _______________________ תאריך: _______________

על הלמידה שלי השנה:

 1.הגעה לשעורים   ______________________________________________

2. הבאת ציוד _____________________________________________________

3. הכנת משימות בבית ובכיתה_________________________________________

4. וגם___________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

חתימה ____________________________________

                                   

הערכה לסוף השנה  

שמי:__________________ השיעור: _______________________ תאריך: _______________

רציתי להוסיף:

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________

_______________________________________________________________חתימה ________________________________________

נספח 7: דוגמא להערכה בדיאלוג – מגוון דפים שהילדים בוחרים מה הם רוצים למלא ומה הם רוצים שאחרים יכתבו להם, לדוגמא: