מירב גורן - סטודיו לחדשנות רב תחומית

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

האמן - פליפ קטניה - ארה"ב                                      https://www.artplode.com/artwork/Philip-Catania/Les-Femmes-du-Bois/442    תרומת תהליך היצירה לחקר תהליכי חשיבה יצירתית\ מירב גורן 2008   רקע תאורטי תומך למודל "יצירה בפעולה"  שפותח במסגרת עבודת גמר בתואר 2  חקר התהליכים המאפיינים ומייחדים את החשיבה היצירתית  הוא חדש יחסית. נוי (1999) מציג  בספרו: "הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות"סקירה הסטורית של חקר התפתחות התהליכים המאפיינים את החשיבה היצירתית. הוא מביא את מחקריהם של פרנסיס גלטון (1869) וצינזר לומברוזו (1895) ומחקרו של גילפורד (1950 -1959) אודות מבנה האינטלקט . גישתו הבחינה בין חשיבה מתמקדת וחשיבה מסתעפת , שמאפיינת תהליך יצירתי. כמו כן, הוא מציג  חקר  תהליך  הביסוסיאציה [1]  של  ארתור  קסטלר 1964, החשיבה  הליטראלית של  דה בונו (1967)  וגישתו של רוברט וייסברג (1986).  לדבריו ממ...

https://peetika.blogspot.com/?zx=44066ae4a0a9f16a

חקר נשים משפיעות בישראל - בלוג מלווה פיתוח מקצועי  של מורים ללמוד בדרך חקר. https://wamen2019.blogspot.com/

https://www.prtfl.co.il/archives/80182

מקום לכתיבה יצירתית   https://art4life20.blogspot.com/?zx=83a0b83cdaf05b1a

למידה בימי קורונה-  בשבח האיטיות והאיזונים,  הצעות אופרטיביות למנהלים וצוותי החינוך לכיתות יסוד וחט"ב ./מירב גורן 14.3.20 מנהלים וצוותי חינוך שוקדים בימים אלה על מציאת פיתרונות ללמידה מרחוק ויצירת מסגרת אחרת למצב החדש שנוצר.  המצב מורכב ומחייב חשיבה ערכית לאומית וגלובלית.  מי שלא התנסה בלמידה מרחוק לא מודע לגודל העבודה: זמן פיתוח, תיכנון והכנה. דיוק מקסימלי בהעברת הוראות,  עומס עצום בבדיקת המשימות וכל אלה דורשים זמן רב שחשוב לכמת אותו. אני  מציעה מספר פיתרונות  ביניים.  במקום לנסות להיצמד לתוכנית הלימודים הקונבנציונאלית  באופן ווירטואלי אפשר לנצל את הזמן בהיבט החינוכי  לימודי בשני כיווני פיתוח שלא ידרשו מהמחנך  עבודה סיזיפית  אבל יאפשרו לו להיות מנטור, מדריך ומחנך:  ראשית עידוד והנחיה  ללמידה מזדמנת ממשית -חקר הטבע והאנושות. הציר השני עידוד והנחיה למלאכות כפים ,חקלאות אורגנית ומגוון אמנויות  בשני צירי פיתוח אלו רצוי  לעודד יומני מסע של הלומדים:  א. בהיבט הלימודי חינוכי יש כאן הזדמנות לצאת ללמידה מזדמנת ...