דילוג לתוכן הראשי

יצירתיות , יצירה /מירב גורן

 

יצירתיות היא המקום שמחברת בין תהליכים קוגנטיבים חברתיים ורגשים.

החוויה בתהליך היצירה מכיל תחושה של זרימה שלא ניתן לכמת אותה.

יצירתיות כשהיא במיטבה יוצרת אופק, נוטעת תחושה שמשהו חדש מבקש להיוולד: " איך שיר נולד כמו תינוק "כתב יונתן גפן. 

לחיות חיים יצירתיים זה לחיות בתודעה משותפת.

התהליך היצירתי מעורר בנו סקרנות ויותר מכל את חדוות הגילוי, זו שמגיעה מהתת מודע ומאפשרת לחשוב באופן מסתעף ורישתי. תחושה זו מעוררת את המדען החוקר או הלומד להמשיך , להתפתח ולהתמיד. כשהאדם יוצר דבר שהוא מהותי עבורו, הוא יוצר משמעות אישית עבור עצמו.  

הקשר הסימביוטי העמוק  עם יצירהה צריך למות על מנת לאפשר ליצירה לחיות את חייה  כתבה רונה רענן שפריר באיש לומד לעוף ".



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...