דילוג לתוכן הראשי

ייחודיות ארגונית וצלילי המוסיקה בתחנת רכבת .../מירב גורן


מה הופך את היצירה הקלאסית המוכרת לכולנו  לייחודית ?

כיצד נגדיר ייחודיות ?

מה הופך יצירה בכל תחום ליצירה ייחודית ?

נערוך הבחנה בין מוצר ייחודי למוצר סטנדרטי ...

מפגש מבוא לגיבוש ייחודיות  ארגונית: 

ארגון לומד, שיוצר ומתנסה בחוויה אלטרנטיבית, מפתח את תפיסתו החינוכית מתוך צרכים מהותיים הנובעים 
מהשטח, מתנהג כקבוצת אמנים  המבקשים  ליצור  את יצירתם  מתוך צורך פנימי עמוק.  בשפה הארגונית נגדיר תהליך זה  כשינוי מסדר שני ואף שלישי (שבירת פרדיגמה רווחת ביחס לארגון רגיל). 
תהליכים ארגוניים ותהליכי יצירה של אמנים, שני אלו מייצגים אנינות ואסתטיקה ולשניהם יש קשר הדוק לשאיפה לטוב , ולרצון ליצור מציאות משופרת. 
למידה משדה היצירה והאמנות, יכולה לתרום תרומה רבה להשבחתם של תהליכים חדשניים בארגונים בכלל ובתהליכי למידה בפרט. יתרה מזו , שילוב אמנים בארגונים עשויים לעורר חדשנות ארגונית ולפתח תפיסות  ייחודיות ובולטות ביחס לסביבה. לא בכדי חברות הייטק משלבות כיום אמנים בתהליכי סטארט אפ.  
כפי שהאמן מתכתב עם סביבתו, כך גם  ארגון לומד שחוקר את פעולותיו תוך כדי תנועה,  מתפתח משנה  יוצר. 
ייחודיות ארגונית, כמו יצירה טובה קוראת לאנשים להביט דרך עינהם , ולמצוא את קולם הייחודי בתוך העשייה הארגונית. היכולת להניע קבוצת אנשים לתוך רעיון תפיסתי בעל מכנה משותף לקבוצה הופכת את הארגון לדינמי , ומשמעותי עבור כל פרט. 

                                                              מירב גורן 


[i] וינשטיין ,שחף , גורן (2010) ייחודיות – מתודלגיה ליישום חדשנות בחינוך – בתוך בתי"ס ניסויים חלק ג' – בית יוצר לחדשנות בחינוך . בעריכת חן&ספורטה . אונ' ת"א









תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...