דילוג לתוכן הראשי

יצירה בפעולה - למידה רב מימדית \ המתודולוגיה לחוד העיפרון



לקבלת  פרטים על הקורס ראה בהמשך הדף




יצירה בפעולה במרחב משותף הנה מתודולוגיה  להבניית ידע , בתהליך למידה רב מימדי המשלב עקרונות הוראה דיאלוגית , חשיבה יצירתית , מחקר פעולה , עקרונות תהליכי יצירה ומגוון מודלים בתהליכי חקר . המודל המוצע מתאים לתהליך למידה בכל תחומי הדעת. ( מצ"ב מחוון ברמת מורה) המודל משלב בתוכו מספר מתודולוגיות לעבודה בגישות לידע שונות .
התהליך מזמן חוויה לימודית תוך התבוננות , יישום והתחקות אחרי דרכי פעולה של אמנים , יוצרים ממצאים וגיבורי תרבות . התמורה בתהליך מקנה למורה אסטרטגיות הוראה לפיתוח תהליך למידה משמעותי, לומד יצירתי ,חוקר ורפלקסיבי. מרחב לימודי זה מתחקה אחר תהליך היווצרותן של רשתות חברתיות , ותהליכי יצירה של קבוצות יצירתיות .
הנחת יסוד בסיסית בתהליך זה באה לטעון כי תהליך ההוראה הינו תהליך יצירתי. יצירה \חקירה\ יוזמה משותפת לקבוצת לומדים בעלי מכנה משותף רעיוני \ערכי, עשוי לפתח תהליך רב עוצמה ,הזדמנות להשראה, חילופי רעיונות , סינרגיה רעיונית תוך יצירת תחושת זהות והשתייכות תפיסתית.
"היצירות הדיאלוגיות" הטובות ביותר הן אלו המאפשרות לכל המשתתפים להרגיש חלק מהיצירה \ חקירה \למידה .
תכנון ברמת מורה :
1.       המורה יסקור את הפוטנציאל הלימודי  ויבחר יסוד מארגן (נושא\ ערך\דילמה\סוגיה\ מושג על\ תופעה \מיומנות)
2.       המורה יפעיל שיקול דעת בבחירת  היסוד המארגן שיהיה רלוונטי ואותנטי ללומד
3.       המורה יגבש שאלה פורייה ללמידה ובחירת מודל ואו מודלים מתאמים לתהליך חקירה ויצירה : למידה בדרך חקר , חקר ניסויי, פתרון בעיות , המצאה , קבלת החלטות , חקר יזמי ,
4.       המורה יאפשר הליך דמוקרטי לאורך כל התהליך יאפשר בחירה
5.       המורה יפעיל שיקול דעת בניתוב הנושאים הלימודים בהלימה לתוכנית הלימודים
6.       קביעת תחום הדעת \ בין תחומי \ רב תחומי \על תחומי
7.       התהליך מתחיל בחודש ספטמבר ומסתיים בחודש מאי ( בין 8-9 חודשים)






תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...