דילוג לתוכן הראשי

מה בין יצירות דיאלוגיות למרחב יצירה משותף \ מירב גורן





מה בין יצירות דיאלוגיות  למרחב יצירה משותף \ מירב גורן 
"מרחב יצירה משותף"  מאפשר לקבוצת לומדים ליצור, ליזום או לשנות דבר מה משותף בתחום הלימודי או הערכי חברתי.  
שיתוף פעולה יצירתי בין קבוצת לומדים בעלי מכנה משותף , עשוי לפתח תהליך רב עוצמה , הזדמנות להשראה , חילופי רעיונות , סינרגיה רעיונית,  תחושת זהות והשתייכות תפיסתית.
 יצירות משותפות  מצליחות כאשר כל צד מזהה את חלקו ביצירה המשותפת , ומוכן להכיר בחלקים של המשתתפים האחרים , ובכך שבלעדיהם היצירה לא היתה מתממשת.
"היצירות הדיאלוגיות " הטובות ביותר הן אלו המאפשרות לכל המשתתפים להרגיש  חלק מהיצירה.  
סטיב ג'ובס התחיל את תקופת כהונתו השניה באפל כמנהל חכם בעל ניסיון , אז הבין שהאנימציה אינה הצד החזק שלו.  הוא ידע שיש אנשים בעלי יכולות אמנותיות אדירות,  שהוא יכול לתת בהם אמון. בפעם הראשונה  הוא למד כיצד לנהל מבלי להתערב .
הצלחה על-פי הגדרתו שווה למאמץ יצירתי קבוצתי (טכנאים , מעצבים , מהנדסים ). הוא הציג את להקת  הביטלס כדוגמא טובה לעבודה משותפת- ארבעת המופלאים ,  שכל אחד ניטרל את חסרונותיו ויחד נוצר שלם שגדול מסה"כ חלקיו. התפקיד שלו היה ליצור עבורם מרחב , לבודד אותם מדרישות  החיים , כך שיוכלו להתמקד בתהליך היצירה עצמו.
במידה רבה יצירת קשר עם קבוצת אנשים שמתלהבים מיצירת רעיון משותף ומשתוקקים לעסוק בו כדי להפיק את המיטב מעצמם, יוצרת בקרב משתתפיה את התחושה שהם נמצאים  "במקום הנכון ".
בדרך זו, נבנות כיום רשתות חברתיות , נוצרות קבוצות יצירתיות , נוצר שיתוף פעולה יצירתי במגוון תחומים ונושאים .
מציאת קבוצה עמה אני יכול לשתף פעולה באופן יצירתי, עשוייה לחולל שינוי בתחושת הזהות העצמית והייעוד . שינוי כזה מתחולל בגלל שלושה תהליכים רבי עוצמה  שמתחוללים בכל "שבט" :
א.      תיקוף
ב.      השראה
ג.       תהליך שנקרא לו :" האלכימיה של הסינרגיה "

יצירה משותפת בקבוצת  יוצרים מוכרת לנו מעולם הקולנוע – יצירת סרט , מעולם התיאטרון – מחזה  ועוד ... תהליך היצירה המשותף מזמין כל שותף בעשייה  לדיאלוג  בין  עמיתים . "היצירה הדיאלוגית" למעשה מזמינה כל אדם להסיר את עטיפותיו ולהתגלות אל האחרים.
בשנים האחרונות יצירות משותפות בין קבוצות אמנים הנה תופעה שכיחה  שראויה להיחקר. בארץ צצו קבוצות יוצרים  כמו : קבוצת זיק, קב' תו, פסטיבל – חוצות היוצרים בירושלים , פסטיבל במדבר ועוד...
יצירה משותף סביב רעיון ערכי \חברתי \לימודי  תניב תוצאות איכותיות בתהליכי למידה כאשר השותפים יחושו חווית זרימה-FLOW- .
גורמים המאפיינים מצב של זרימה  ע"פ צ'יקסנטמיהאי :
-          מטרות ברורות בעלות משמעות עמוקה
-          היוצר יודע  מידית עד כמה היצירה עומדת להיות  איכותית
-          קיים איזון טוב בין אתגר למיומנויות , כלומר היצירה נמצאת במקום הנכון בין המיומנויות של היוצר, לאתגר החדש שהיוצר הציב  לעצמו
-          בתהליך היצירה האדם שוכח את עצמו
-          ריכוז עמוק - focusing
-          הפרעות מנוטרלות ע"י התודעה ולא נכנסות לשדה היצירה
-          אין חשש מכישלון, לפחות לא במצב של זרימה
-          פעולת היצירה עצמה מתגמלת ומהנה מאד . באותו רגע בלי קשר לשאלה מה יקרה בעתיד
החכמה שלנו כיום כאנשי חינוך היא,  לפתח יכולת ליצר ,לגעת ולעורר את התת מודע הקולקטיבי המשותף של קבוצת לומדים, ומשם להניע  תהליך למידה . הנחת היסוד  בבסיס תפיסה זו , רואה את דמות המורה כאדריכל ואת תהליך ההוראה כתהליך יצירתי.



מקורות :
-          איש לומד לעוף – על האפשרות לחיים יצירתיים \ רונה רענן שפריר
-          המקום הנכון\ קן רובינסון
-          חווית הזרימה ע"פ  צ'יקסנטמיהאי- Flow :The psychology optimal experience
-          סטיב ג'ובס – דניאל סמית

-          מירב גורן- תהליכי יצירה ומחקר פעולה – תואר 2 – עבודת גמר 2008 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מי בכלל צריך חינוך לאמנות \ נורית כהן עברון - הד החינוך גליון 5 אפריל 2012

מי בכלל צריך חינוך לאמנות מחבר: נורית כהן עברון נורית כהן עברון. "מי בכלל צריך חינוך לאמנות", הד החינוך, גיליון 05, אפריל 2012, עמודים 56-59. השאלה המתריסה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “ מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר.   חינוך לאמנות כמיומנות טכנית עם ייסודם של בתי ספר ממלכתיים לפני כמאתיים שנה נבחן הצורך בחינוך לאמנות לכל התלמידים חרף העובדה שרובם לא יעסקו באמנות בחייהם הבוגרים. שאלת הצורך בחינוך לאמנות לכלל אוכלוסיית התלמידים הושפעה משתי מחלוקות עיקריות: מחלוקת הנוגעת לטיבה של האמנות ומחלוקת הנוגעת לטיבו של החינוך. המחלוקות שהחלו אז מלוות אותנו גם כיום. אחד המקורות העיקריים להגדרת מטרות החינוך לאמנות ואמצעיו היו האקדמיות המלכותיות לאמנות. באקדמיות הכשירו אמנים ואומנים כדי שישרתו את הממלכה ואת מפע...

פיתוח חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה למידה

חינוך ליצירתיות ובאמצעותה -

תעודה אחרת , תהליכי שינוי והערכה חלופית

תדריך למנהל לפיתוח תעודה אחרת,     כמנוף להטמעת תהליכי שינוי ופיתוח ייחודיות בית ספרית                                           מירב גורן    פברואר 2018 הקדמה הנחת היסוד המרכזית בבסיס    תדריך זה , באה לטעון כי, הערכה מהווה כמנוף לשיפור תהליכי למידה ,  שינוי והשבחה.    הלומד הוא הבסיס לעשייה החינוכית ולא הציון שלו. נקודת המוצא לתכנון תעודה אחרת – אלטרנטיבית, היא שכל לומד הוא עולם ומלואו, ועלינו ללמוד להעריך את התפתחות עולמו בתהליך הלמידה. כיצד הוא מתקדם, מתפתח וממצא את הפוטנציאל הגלום בתוכו בקונטקסט לימודי וחברתי. תהליך פיתוח הייחודיות הבית ספרית מהווה הזדמנות לשינוי תפיסת הערכה ולשינוי תעודת ההערכה.    גיליון הערכה צריך לשקף את רוח הארגון ותפיסתו החינוכית, תוך התייחסות לערכים המוצגים בחזון הבית ספרי.  למשל : ...