חינוך אישי כמקור הנעה לשינוי פדגוגי וארגוני בבתי הספר. מה זה בעצם (עצמי) ללמד דיפרנציאלי בעולם שיתופי במציאות משתנה ? / מירב גורן מאי 2019

💓

ללמד דיפרנציאלי בעולם שיתופי - קישור לתוכניות בגפן

חינוך אישי כמקור הנעה לשינוי פדגוגי וארגוני בבתי הספר.

מה זה בעצם (עצמי) ללמד דיפרנציאלי בעולם שיתופי במציאות משתנה ?

/ מירב גורן מאי 2019

חוק ההכלה שבימים אלו פורסם במשרד החינוך ובעקבותיו, מתבקשים  מנהלי בתיה"ס  וצוותי המורים להיערך באופן אחר ללמידה על מנת להכיל  מגוון רב של טיפוסי לומדים וסגנונות למידה, מהווה הזדמנות לשינו מהותי בתפיסה הקונבנציונלית של המרחב הלימודי, מסגרות הלמידה ומסגרת הזמן בתהליכי הוראה למידה.

להגדרה של ההוראה הדיפרנציאלית [1] - החינוך האישי (הפרסונאלי) ואו למידה מותאמת,  יש כיום אינטרפטציה  רב מימדית, המעידה על עצם חשיבותה בעת הנוכחית, עת המאופיינת במרחבים משותפים גלובליים  משופעי ידע חדש ונגישות לידע, עולם ווירטואלי של רשתות חברתיות המאופיין בטשטוש גבולות וערעור תחושת השייכות בין עמים וקהילות . דווקא בעולם כזה גדל הצורך בחידוד הייחודיות  של כל פרט מחד, ומאידך גדל הצורך בגיבוש תחושת שייכות לקבוצה על ידי עידוד  דיאלוג ואינטראקציות חברתיות  ממשיות בין קבוצת לומדים, ויצירת משימות שיתופיות שבהן  כל פרט מרגיש משמעותי בתהליך הלמידה או היצירה.

כיום בתחומי השיווק,  הרשתות החברתיות, הרפואה והמדע מיושם  עקרון הפרסונליזציה [2] באופן מיטבי כאסטרטגיה : כל חברה שמכבדת את עצמה מפתחת את שרותיה באופן פרסונאלי או מנסה לתת פתרונות אישים: בדרך זו למשל , כבשה חברת אמזון  את שוק הקניינות בכל העולם. בעולם הרפואה מוצאים פתרונות מותאמים אישית לכל חולה. העולם הווירטואלי בו אנו חיים וחברות הסטארט-אפ השונות עוסקות באיסוף נתונים אין סופי  על כל אחד ואחד מאתנו על מנת  להתאים  לכל אחד מאתנו את השרות המדויק לו , ובדרך זו אנחנו מתחברים אל המקור המפרסם וצורכים אותו.  העיסוק במדעי הנתונים – "למידה עמוקה" שנמצא  כיום בהתהוות, פיתח מודלים  שלמים של שיטות באיסוף נתונים, מגוון שיטות בניתוח נתונים, מאפשרת התאמה ובחירת טיב מודל המתאים לכל מצב ולכל פרט . 

הנחת היסוד המרכזית בבסיס החינוך האישי, מתבססת על העובדה שאם לא ניתן לאדם את התהליך האישי הוא לא יבוא. במילים אחרות למידה דיפרנציאלית במאה ה-21  הנה ביטוי מעשי  להעצמה חינוכית מסוגלות אישית והכלה חברתית ותרבותית באופן מהותי.

הרעיון הכללי בלמידה אישית -מותאמת ללומד מכוונת להתבוננות נוכחת באדם כשלם.  או כפי שהיטיבה לתאר תמר לוין בתפיסתה את האדם השלם[3] :" ההתייחסות אל האדם במובן של מיזוג כלל הקשרים: הגשימי, המנטלי, הרגשי והרוחני. מבנה היוצר מערכת שלמה, בה לכל רכיב יש קשר בין הרכיבים,  ולכל רכיב והקשרו יש תפקיד ותכלית. שלמות ככוליות מתבטאת בכך שיש התייחסות הן לרבדים הגילויים של האדם והן לרבדים הסמויים של האדם."

התייחסות  הוליסטית כזו שמתבוננת (במובן הרפלקטיבי).  מי הוא אותו אדם? מהם צרכיו הריגשים ? הלימודים? החברתיים ?  מאילו מציאויות אחרות הוא מגיע לכיתה ? מהם  מנהגיו ? מהו מקור  תרבותו ? מהי משפחתו ? מהן הרגישויות שלו ?  מהן החוזקות שלו ? מה מעניין אותו ללמוד , לדעת ? לחקור ?  ועוד.....כלומר הלומד הצעיר אינו  עוד אוביקט לקליטת ידע ופליטתו במבחן אחיד.....

אם כן , מטרותיו של החינוך האישי בכיתה הטרוגנית כיום הן:

- זיהוי צורך אישי בקונטקסט קבוצתי

- תפיסת הפרט : כמוביל שינוי מתוך מניע אישי וצרכים אישים

- להכיל את השונות  במטען החברתי, ברמת הידע, בשליטה במיומנויות, במוטיבציה, בסקרנות האינטלקטואלית , ביכולת האישית, בסגנון הלמידה

- לפתח לומד עצמאי

- למצות  את הפוטנציאל של כל לומד- איתור צרכיו וחזקותיו

- לעודד מרחב למידה מאתגרים , מגוונים

- ליצור מרחב  יצירתי משותף (ו.בנימין)- מרחב משותף  המזמן חשיבה: המצאתית ,יזמית בקבוצת לומדים (תפקודי לומד מותאמים למאה ה-21)

איך עושים זאת הלכה למעשה : ראשית על המחנך ללמוד להתקרב , להכיר ולהבין את תלמידיו (גם באמצעות מגוון מיפויים) ואו בעיקר שיחות אישיות  שבעזרתן  הוא לומד להכיר ביכולות  הקוגניטיביות ,בחוזקותיו האישיות – אינטלגנציות חזקות (גארדנר ), תחביביהם, סגנונות החשיבה שלהם (סטרנברג): מעשי,יצירתי, אנליטי . טיפוסי לומדים: סקרן , דינמי , יוזם, חוקר , שב ונח , מוטיבציה גבוה , נמוכה .

על מנת ליצור התאמה קוגנטיבית ניתן להיעזר בסרגל תפקודי לומד ע"פ החלוקה הבאה :

-          ילד בעל צרכים מיוחדים / בסיכון

-          ילד בעל מוטיבציה לימודית עם קשיים לימודיים/ חברתיים/ רגשיים שאינו פנוי ללמידה

-          לומד ממוצע רגיל שזקוק לתמיכה נורמטיבית

-          לומד עצמאי

-          לומד עצמאי שיודע לעבוד בצוות

-          לומד עצמאי בעל חשיבה יזמית והמצאתית

-ל

לצורך כך,  על המורה לדעת את מפת הכיתה שלו על כל גווניה, שכן ההתאמה ללומד מבקשת גם להתאים את התכנים  החינוכיים והלימודיים ללומד וגם את  סגנון ההוראה וסביבות הלמידה. מטבע הדברים כאשר נלמד למידה מותאמת ייווצרו קבוצות קטנות ללמידה , מה שיעודד באופן מידי יצירת סביבות למידה מאתגרות בתוך חלל הכיתה ומחוצה שלה, על מנת שאלו העובדים באופן עצמאי ולא נמצאים כרגע בקבוצת הקנייה עם המורים ילמדו באופן משמעותי. סביבה לימודי כזו, תעורר את הצורך בעידוד לומד עצמאי (זילברשטיין,2000 ), לתת מרחב בחירה, סביבות למידה  גמישות , סביבות למידה שמעודדות הערכה מעצבת ועצמית , סביבות לימוד המעודדות יחסים דמוקרטים : דיון חופשי ומשוחרר  מהפעלת סמכויות, דיאלוגים , שאילת שאלות לגבי אמירה או תשובה של חבריהם , פתיחות וקבלת ביקורת בונה , תמיכה ועזרה הדדית.

 מאפיינים ועקרונות מרכזיים לדרך הוראה זו :

-          שימוש במתודולוגיה של "יצירה בפעולה" [4]כאורח חיים בית ספרי – ברמת בי"ס, -מתודית שלבי תהליך הלמידה המיטבי  שגישה זו תזמן  נקודת מוצא ללמידה אישית רגשית  שבו כל לומד יתחבר לנושא  הנלמד דרך חוזקותיו , סיפורו, צרכיו ,רצונו האישי. השלב השני יעודד את הלומד לחשוב באופן יצירתי (עדין רגשי ) רק בשלבים הבאים יחפש הלומד במכוונות המורה להגיע " למקום הנכון" ( רובינסון בספרו המקום הנכון) לו  בתהליך הלמידה. תהליך ילווה בהערכה מעצבת (ניהול יומן למידה ), למידה בקבוצות הקניה ואו  למידה  שיתופית שתעודד עבודת צוות  בקבוצות קטנות וגדולות , במגוון סגנונות ומסגרות  למידה שיתופיות כמו : ג'יקסו , שיטת הטורנירים הצוותים , קבוצות ענין , מרחבי יצירה  משותפים . ההתמקדות בלמידה שיתופית  וחקרנית תעודד  מגוון ודלים של  חקר : קבלת החלטות , פתרון בעיות, פיתוח המצאות עידוד יוזמות חקר ניסויי ועוד ...

-          דרך למידה זו  תעודד יצירת סביבות למידה מאתגרות בפנים כיתתיות , חוץ כיתתיות וחוץ בית ספריות.

-          סביבות הלמידה יעודדו מקורות ניצול מחוץ לכותלי בי"ס , סביבות למידה שיטפחו תרבות חשיבה , יעודדו דעתנות ותחושת אידיווידואליות. 

 

התבוננות , הכרות התקרבות והבנה של לומד כאדם כשלם מחד, ומאידך יצירת מרחב לימודי כפי שתואר כאן ,יסייעו  ללומד להיות בדיאלוג עם עצמו ועם סביבתו . התבוננות כזו תעודד את הלומד לחשוב באופן חופשי, לבקר , ליצור ולהמציא. יתרה מזו, התבוננות באדם כשלם תעצים  את הלומד , תמצא את יכולותיו , ותביא למסוגלות אישית , ויכולת הכלה  תרבותית וחברתית, או כפי שהיטיב לתאר זאת ראלף אליסון בספרו האדם הבלתי ניראה :

" כשאגלה מי אני אהיה חופשי"

לקבלת ערכה לשימוש מעשי אנא פנה לכתובת :goren.merav@gmail.com

מקורות :

-          לוין, תמר (2012). "האדם השלם" – היפוך של מערכות. בתוך ישעיהו תדמור ועמיר פריימן (עורכים),חינוך - מהות ורוח, (עמ' 290-281). תל אביב: מכון מופ"ת.

-          נמרוד אלוני (2013 ): כנס 9 למחשבה רב תחומית בחינוך ההומניסטי- העצמה חינוכית מסוגלות אישית | הכלה חברתית | תרבות איכותית

-          גורן מירב (2016) : מרחב יצירה משותף"  או אם תירצו "סלפי משותף". https://www.blogger.com/blogger.g?blogID=5420618583671086638#editor/target=post;postID=5495152919289741896 מרחב יצירה משותף – או אם תרצו סלפי משותף . כנס מורי מורים במופת . מטעם מכללת לווינסקי

-          גורן מירב (2008)- יצירה בפעולה – מודל של מחקר פעולה ועקרונות מתהליכי יצירה של אמנים . עבודת גמר . תואר 2

-          קן רובינסון (2005) : המקום הנכון –למה חשוב לעשות את מה שאוהבים . הוצ' כתר

-          מכון אבני ראשה - הוראה דיפרנציאלית  במאה ה-21  - http://www.avneyrosha.org.il/resourcecenter/Pages/Differential_Teaching.aspx

-          זילברשטיין (2000) : מאפיינים של סביבה לימודית המתאימה לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית

-          אור שמש (2019)  -סקירת ספרות – פרסונאליזאציה של הלמידה. קרן טראמפ  : https://www.dropbox.com/s/znk4dc92lqrnn0v/Personalized%20Learning%20-%20P.I.E.pdf?dl=0

-          ליאור רוקח ורמי שקד (2018): מדעי הנתונים וביג דאטה – מדע חדש בהתהוות בתוך: קריאת ביניים גליון 30 2018 : https://www.motnet.proj.ac.il/wp-content/uploads/2018/07/7-14.pdf

---

[1] הוראה דיפרנציאלית  במאה ה-21  מכון אבני ראשה - http://www.avneyrosha.org.il/resourcecenter/Pages/Differential_Teaching.aspx

[2] עקרון הפרסונאליזאציה  בעולם השיווק רשתוות החברתיות והמדע : אור שמש (2019) -סקירת ספרות – פרסונאליזאציה של הלמידה. קרן טראמפ  : https://www.dropbox.com/s/znk4dc92lqrnn0v/Personalized%20Learning%20-%20P.I.E.pdf?dl=0

ראה גם בהרחבה : ליאור רוקח ורמי שקד (2018): מדעי הנתונים וביג דאטה – מדע חדש בהתהוות בתוך: קריאת ביניים גליון 30 2018 : https://www.motnet.proj.ac.il/wp-content/uploads/2018/07/7-14.pdf

[3] תיאור מלא של מושג השלמות ניתן על ידי ההגדרות הבאות:

1. השלמות כמיזוג (integration) של דברים, מאפיינים או איכויות המקיימים ביניהם קשרי גומלין בעלי ערך. השלמות אינה כוללת רק את חלקיה אלא גם את הקשרים ביניהם.

2. השלמות ככוליות (entirety). כלומר, מיצוי כלל הדברים, המאפיינים או האיכויות החיוניים לביטויו של השלם, ולא חסר בו ולו חלק אחד שהוא בעל ערך עבורו.

3. השלמות כאחדותיות (unity). התייחסות לשלם כבסיס הקיומי הנושא את אופיו ואת ייחודיותו, והמעניק משמעות לאירועים ולתהליכים המתקיימים בתוכו.

[4] יצירה בפעולה  (מירב גורן, 2008)– הנה מתודולוגיה של מחקר פעולה  המשלבת עקרונות מתוך תהליכי יצירה של אמנים. "יצירה בפעולה"[i]  הנה מתודולוגיה ליישום חדשנות וחינוך ליצירתיות,  בדרך של מחקר פעולה , כחלק מתהליך הפיתוח המקצועי של מורים. המתודה מנסה להתחקות אחר דרכי פעולה של אמנים וקבוצות יצירתיות כמקור ללמידה משמעותית, כאשר  אסטרטגית ההוראה של המורה היא שפת "הרשתות החברתיות"פיתוח המודל במסגרת עבודת הגמר של הכותבת במסגרת לימודי התואר השני.