עקרונות ליישום פדגוגיה חדשנית \ מירב גורן
פדגוגיה חדשנית תבוא לידי ביטוי ביכולת שלנו כלומדים (מורה, תלמיד , מנחה ) לצאת מדפוסי חשיבה קיימים ולהיכנס לדפוסי למידה אלטרנטיביים זאת באמצעות : פיתוח ועידוד יצירתיות , כישורי חשיבה, חשיבה יזמית, חשיבה עתידנית ועוד..
על מנת לפתח יחידת הוראה חדשנית חשוב שניתן את הדעת לעקרונות הבאים :
- אוטונומיה בפיתוח תוכנית הלימודים : גישות לידע , שיטת לימוד, דרכי הוראה , הקניית כישורים ומיומנויות
- חוסר אחידות בתכנים הנלמדים –בניית תוכנית אלטרנטיבית – למשל : יחידות בגרות ייחודיות
- שילוב סגנונות הוראה
- הוראה מעודדת נושאים פוריים ורלוונטיים ללומד
- שילוב מסגרות למידה פורמליות ולא פורמליות בתהליך הלמידה
- סביבות למידה מאתגרות , ביטויים למסגרות חוץ בית ספריות
- פיתוח חשיבה המצאתית: שונה פרובוקטיבי, יוצא מהקופסה , יורד מהמסלול , היפוך בסדר הלוגי ,סינרגיה בין נושאי לימוד ותחומי דעת , אנלוגיה
- קונטקסט הפעלה אחר למשל : העברת שיטת לימוד מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל
- טכנולוגית מידע ותקשוב מותאמת ומשכלות: חזותיות, קישוריות, אינטרקטיביות,
- גמישות של מערך הלמידה ויכולת שילוב דפוסי למידה אלטרנטיביים למשל : פיתוח ועידוד יצירתיות , כישורי חשיבה, חשיבה יזמית, חשיבה עתידנית ועוד..
מה בין חדשנות יישומית בתהליכי הוראה למידה , לתהליכי יצירה של אמנים ?
" בשביל היצירתיות יש לרתום את הרגשות וגם את המחשבות ...."
" וכדי להתחדש יש לרופף את האחיזה המוצקה, לוותר על השליטה, ולהסכים להימצא בהרפיה ובשליטה בו- זמנית". ( גיורג' ווילאנט)
מה בין חדשנות יישומית לאמנים כמורי דרך ?
כדי להתחדש צריך ליצור . תהליך ההוראה הינו תהליך יצירתי. תהליך של התחדשות מתקיים באופן איכותי ביותר תוך יצירה.
" יצירה בפעולה" היא דרך מצויינת לעורר חדשנות בתלהיכי למידה אפשר לשער, כי הדמיון בין תהליך יצירה ותהליכים הכרתיים קרי מחקר פעולה הוא המוטיבציה המשותפת לשניהם ליצור מציאות משופרת ( Dorst & Dijkuis1996,&Argris & Schon ,1978. בתוך: אוסטרליץ ,2006) :
- הבנת תהליכים קוגנטיביים בלתי מודעים ומציאותם כדימויים המניעים את התהליך האמנותי (אהרנצוויג ,1953& ארנסט קריס, 1952 בתוך: נוי, 1999) מתוך מטרה להבין ולפתח רגישות כלפי הפרט בתהליכים קבוצתיים וחברתיים.
- שיפור מתודות רפלקטיביות מילוליות ולא מילוליות , כאמצעי לשיפור עבודת המורה בתהליכי למידה מורכבים.
- זיהוי צורך אישי בקונטקסט קבוצתי חברתי, כאמצעי להעלאת המוטיבציה וקידום המודעות של הפרט למעורבות חברתית , או למוטיבציה לימודית .
מטרתנו הראשונה כמחנכים , היא לגרום להנעה בתהליך הלמידה , לעורר מוטיבציה וסקרנות ללמידה.
אין ספק שהצצה בעולם של יוצרים ואנשי אמנות , עשוייה לסייע בגיוסם של הכוחות הפוריים ביותר של הפרט לתהליך למידה משמעותי ולמעורבות חברתית גבוהה יותר : בכיתה, בחדר מורים ובקהילת לומדים .
המפגש הראשון של עם ד"ר דן כהן - אמן ג'אז ומרצה בטכניון , היה במסגרת יום עיון שערכתי במסגרת תפקידי כמובילת תהליכים יזמים וחדשניים במשרד החינוך. האנלוגיה בין תהליכים יזמיים וניסויים בשדה החינוכי , לבין תהליכי יצירה של אמנים העסיקה אותי במסגרת עבודת הגמר שלי בתואר השני. במסגרת זו ערכתי דיאלוגים פוריים עם מורים אמנים .
המפגש עם דן הבנה הרצאה מרתקת בה הוא מנסה לחלץ עקרונות למידה מתהליך היצירה של נגני ג'אז לתהליכי הוראה למידה . להלן תקציר הדיאלוג שנבנה יותר מאוחר להרצאה שמלווה כמובן בקטעי נגינה והדגמה תוך כדי פעולה.
" כל ילד הוא אמן " (פבלו פיקאסו) . יש באמירה הזו לשקף את ייחודיותו של הילד הניחן בין היתר בדמיון פורה, יצירתיות, סקרנות אין קץ, רצון לשחק וללמוד תוך התנסות חוויתית ללא חשש מכישלון. תכונות אלה מאפיינות את האמןשבחר בדרך של תקשורת עם הסביבה באמצעות שפת האמנות. שפה זו נרכשת ומתפתחת במהלך פעילותו של האמן תוך התבוננות מתמדת בעולם הפנימי ובעולם החיצוני הסובב אותו.
הציטוט המוזכר של פיקאסו ממשיך במילים "הבעיה היא איך יישאר אמן לכשיגדל".
משפט זה, מכיר בעובדה כי יש נטייה לאבד תכונות אלה במהלך התברותינו. ייתכן שאפשר ללמוד מדרך העבודה של אמנים על תלמידים, ודרך העבודה של אמנים עם עצמם -כיצד ניתן לחזק תכונות אלו מתוך הנחה שאלו אכן תכונות ששיש לחזקם.
המפגש בין אמן לתלמיד הוא מפגש בין אמנים בשלבים שונים של התפתחות וידע הלומדים אחד מהשני כאשר האמן משמש כמורה דרך .
תפקידו של האמן להנחות את התפתחותו של התלמיד בשני מישורים:
א. במישור המעשי של שפת האמנות כידע וכטכניקת עבודה
ב. במישור האישי ע"י הצבת משימות שמחייבות לבחון את רגשותיו, אמונותיו והתנהגויותיו. יש לשים לב שלא כל מישעוסק באמנות הוא אמן - ולא כל מי שלא עוסק באמנות אינו אמן.
איכותו של האמן כמורה דרך תלויה בין היתר בידע, בחוויות , ובתובנות שרכש במסגרת התפתחותו האמנותית, ביכולתו לזהות את צרכי הלומד, ולתרגם את שפת אמנותו לשפה מילולית.
החוויה בביצוע מוזיקה בקבוצה לפי דבריו של כהן , כוללת בתוכה אלמנטים של האזנה, חיקוי מוטורי , תאום קצבי, שירה , נגינה ומעל לכל תוצר קבוצתי .
ג'אז הוא סגנון מוזיקאלי שהתפתחת בארה"ב בתחילת המאה ועשרים. המאיין הבולט של מוזיקת הג'אז ע"פ כהן היא ביסוד האילתור. האנלוגיה המקובלת לאלתור משולה לשיחה בקבוצת אנשים. המוסיקאליות של הקבוצה תלוייה לא רק ביכולת לנגן, אלא גם ברגישות של כל נגן לשאר הקבוצה.
אילתור מוסיקאלי הוא דוגמא קלאסית של יצירה בפעולה .
השוואה מעניינת, קישור מרתק בין הדברים. אין ספק שג'אז זה מוזיקה שממש בא לי לייצר. היא קסומה ביכולת שלה כל הזמן להיבראות ולתת גוונים חדשים למציאות מוכרת. ולעורר את הנפש .
השבמחק